עע"מ 943/24 רשות האוכלוסין וההגירה נ' פלוני (19.3.2024)
בית המשפט העליון הורה לעכב את ביצועו של פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהורה על רישומו של המשיב כאזרח ישראל במרשם האוכלוסין.
לטענת המשיב הוא נולד בישראל לאם, השוהה בישראל מכוח היתרי מאוימות מתחדשים, ולאב שהוא אזרח ישראלי, שעמו הוא אינו בקשר בשל טענות לאלימות. בשל תקלה המשיב לא נרשם במרשם האוכלוסין עם לידתו, ובהגיעו לבגרות ביקש להירשם כאזרח ישראל מכוח לידה. בקשתו נדחתה בנימוק לפיו היה עליו לצרף פסק דין הצהרתי של בית המשפט למשפחה לעניין האבהות.
בית המשפט המחוזי קיבל עתירה שהוגשה נגד ההחלטה, וקבע שהיה על רשות האוכלוסין וההגירה לרשום אותו על בסיס המסמכים הרשמיים שהציג, ובכלל זה "הודעת לידת חי" של המשיב מבית חולים איכילוב, בה נרשמה זהותו של אביו, תעודת נישואין של הוריו, ופסק דין של בית הדין השרעי המחייב את האב במזונות המשיב.
בקשה שהגישה רשות האוכלוסין וההגירה לעכב את ביצוע פסק הדין נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, ועל החלטתו בעניין זה הוגשה בקשת רשות ערעור, שנתקבלה, תוך קביעה שפסק הדין יעוכב עד המועד האחרון להגשת ערעור, וכי בינתיים יינתן למשיב רישיון ישיבה מסוג ב/1. בהמשך, הרשות הגישה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובגדרו בקשה לעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור.
בית המשפט העליון קבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת הרשות וקבע ש"אף אם הענקת אזרחות אינה בהכרח בלתי הפיכה, כטענת המשיבים, הרי שלנוכח מעמדה וחשיבותה של הזכות לאזרחות, יש לנקוט משנה זהירות בהענקתה, ולהימנע ממצב בו היא ניתנת 'על תנאי', בכפוף לתוצאות הערעור על פסק הדין". עוד נקבע כי "לנוכח רישיון הישיבה הארעי שהוענק למשיב עד להכרעה בערעור, הנזק העלול להיגרם לו מעיכוב הביצוע מצומצם בהיקפו".