בית המשפט המחוזי – מתן רישיון לישיבת קבע לבן זוג של אזרחית ישראל

עמ"נ (י-ם) 43183-12-23 בוייב נ' רשות האוכלוסין וההגירה (18.3.2024)
בית המשפט המחוזי קיבל ערעור על פסק דינו של בית הדין לעררים והורה לתת רישיון לישיבת קבע לבן זוגה של אזרחית ישראל, המתגורר עימה בסופי שבוע בלבד.
המערערים, אזרח אוקראינה ואזרחית ישראל, הם בני זוג ידועים בציבור, המקיימים לטענתם זוגיות למעלה מ-20 שנים. מזה שנים שהמערערים פועלים להסדרת מעמדו של המערער, אך משרד הפנים נתן לו רישיונות ישיבה לפרקי זמן קצרים בכל פעם בשל חשדות בדבר כנות הקשר, הנובעים בעיקרם מכך שבימות החול המערערים אינם מתגוררים תחת אותה קורת גג, והם מתגוררים יחדיו רק בסופי השבוע.
על בסיס האמור משרד הפנים דחה את הבקשה לתת למערער רישיון לישיבת קבע, ובית הדין לעררים דחה ערר שהוגש על החלטה זו.
בית המשפט המחוזי קבע שהמערערים הצביעו על טעמים של ממש למגוריהם הנפרדים בימות החול – המערערת זכאית למגורים בדיור ציבורי בכרמיאל ועל כן היא אינה יכולה להעתיק את מקום מגוריה; ואילו מקום עבודתו של המערער, הוא מקום עבודה יציב וקבוע במפעל אינטל בקרית גת, בו הוא מועסק קרוב ל-20 שנים. בית המשפט אף עמד על כך שבראיונות שערך משרד הפנים, המערערים לא ידעו להשיב על חלק מן השאלות, אך הם נתנו לכך הסברים סבירים, העולים בקנה אחד עם אורח חייהם.
בית המשפט הוסיף כי "חל בלבול אצל המשיבה, עת חלף בחינה האם הונחה תשתית מספקת, לפיה המערערים עצמם – מנקודת ראותם הסובייקטיבית – רואים עצמם כידועים בציבור, בחרה המשיבה לבחון האם האופן בו המערערים מממשים את זוגיותם, עולה בקנה אחד עם תפיסותיה המוסריות או החברתיות של המשיבה", קיבל את הערעור, והורה למשרד הפנים לתת למערער רישיון לישיבת קבע.