עמ"נ (ת"א) 42670-03-22 Nechyporenko נ' רשות האוכלוסין וההגירה (7.2.2024)
בית המשפט המחוזי דן במאוחד בשלושה ערעורים על פסקי דין של בית הדין לעררים, שעסקו במעמדם של אזרחי אוקראינה השוהים בישראל תחת מדיניות ההגנה הזמנית.
בית המשפט עמד על כך שמשרד הפנים אמנם הסכים, במסגרת הערעורים, לתת רישיונות ישיבה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל למערערים הספציפיים, אך קבע שנדרשת הכרעה כללית בסוגיית מעמדם של אזרחי אוקראינה.
בית המשפט ציין כי אזרחי אוקראינה שייכים לקטגוריה של מי שטרם הכירו בהם כפליטים, הם אינם מבקשי מקלט כיוון שאין מאפשרים להם הגשת בקשת מקלט, ומעניקים להם, חלף מעמד של מבקשי מקלט, הגנה קבוצתית זמנית מפני הרחקה. מדיניות אי הרחקה קבוצתית, או הגנה זמנית מאפשרת לאזרחי אותה מדינה שקיבלו הגנה זו, ככלל אזרחי מדינות השרויות במשבר, כגון מלחמה, או הפיכה, להישאר במדינות בהן שהו קודם לכן, או שאליהן הגיעו בהימלטם מפני המאורעות, מבלי שיהיה עליהם לחזור לארץ מוצאם. הגנה זמנית כזו ניתנת, ככלל, במצב בו סביר להניח כי הייתה מוכרת עילת מקלט לגבי אזרחי אותה מדינה בשל מלחמה המתחוללת בה, או משבר אחר בו היא שרויה, וכדי לא לדון בבקשות מקלט פרטניות רבות, בטרם יתבהר מצב הדברים.
בית המשפט הוסיף כי לצד אמנת הפליטים, יש להקנות למי שנמצאים בישראל, ואינם יכולים לשוב לארצם, בין אם הגישו בקשת מקלט, בין אם לאו, זכויות קיום בסיסיות. עוד צוין כי אזרחי אוקראינה הנהנים ממדיניות ההגנה הזמנית רשאים לעבוד מכוח הסדר אי אכיפה בעניין תעסוקה (ובלבד שהם שוהים בישראל לפחות 90 יום ומחזיקים בדרכון אוקראיני), וכי לטענת משרד הפנים הזכויות מהן הם נהנים זהות לזכויותיו של מי שמחזיק רישיון ישיבה מכוח סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל.
בית המשפט קבע כי עמדת המדינה לפיה מדובר בזכויות זהות, למצער אינה מדויקת, ועמד על כך שבין היתר, זכויותיהם הרפואיות של אזרחי אוקראינה שחלה עליהם מדיניות ההגנה הזמנית אינן זהות לזכויותיהם של מי שמחזיקים ברישיון ישיבה כאמור.
בית המשפט קבע שעל משרד הפנים להעניק לאזרחי אוקראינה השוהים תחת מדיניות ההגנה הזמנית רישיונות ישיבה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, וכי עליו לפרסם על כך הודעה בשפות שונות באתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה.