ע"א 6893/19 חברת בית אבות שלמה המלך בע"מ נ' פקיד שומה גוש דן (4.8.2020)
בית המשפט העליון קיבל באופן חלקי ערעורים שהגישו מספר מעסיקים של מבקשי מקלט בעניין שיעור היטל ההעסקה שהם נדרשים לשלם.
בהתאם לחוק הבראת הכלכלה, מעסיק של עובד זר חייב בתשלום היטל בשיעור של 20% משכרו, אולם בענפים מסוימים ניתן פטור או פטור חלקי מתשלום ההיטל בגין העסקת עובד "לפי היתר" (מסעדות אתניות, תעשייה ובניין (15%); חקלאות (10%); וסיעוד (0%)).
עמדת פקיד השומה היא כי המעסיקים מחויבים בתשלום היטל העסקה בגין העסקת מבקשי מקלט מאריתריאה וסודן המחזיקים ברישיונות ישיבה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל – שאיסור העסקתם אינו נאכף – וכי הכללים בדבר היטל מופחת אינם חלים בעניינם אף אם הם מועסקים בתחומים הנ"ל, משום שאינם מועסקים "לפי היתר".
בית המשפט העליון דחה את טענות חלק מן המערערים, לפיהן יש לסטות מן ההלכה שנקבעה בשנת 2017 בפסק הדין בעניין סעד, שקבע כי לצורך היטל ההעסקה יש לראות במבקשי המקלט "עובדים זרים". יחד עם זאת נקבע כי לעניין ענפי המסעדות האתניות, התעשייה, הבניין והחקלאות, יש לגבות היטל מופחת כפי שגובים ממעסיקי עובדים זרים, אך בענף הסיעוד המוסדי אין לתת פטור מן ההיטל.
השופט עמית הוסיף:
"לא אכחד כי בלב כבד הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הערעורים הנוגעים להיטל על העסקתם של העובדים המסתננים במוסדות הסיעודיים. … תמהני, האם עדיף לייבא עובדים זרים לישראל ולהניח לעובדים המסתננים להגיע לחרפת רעב ולהתגולל ברחובותינו, או שמא עדיף לייבא פחות עובדים זרים, ולאפשר לעובדים המסתננים להשתכר אל צרור נקוב? כל עוד העובדים המסתננים חיים בקרבנו, הם בבחינת 'עניי עירך' בהשוואה לעובד בלתי מסויים באחת ממדינות הים, עובד שטרם הגיע לישראל. … נחזור ונצביע על כך שמדיניות הממשלה כלפי 'מנועי הרחקה' היא גם של אי אכיפה. הממשלה מעוניינת שהעובדים המסתננים יעבדו ויפרנסו את עצמם ולא יגיעו לחרפת רעב וזאת מתוך גישה תועלתנית מובהקת … לא אמרנו דברים שאמרנו, אלא על מנת שיישקלו במסגרת שיקולי המדיניות הכללית בנושא שלפנינו."
