בית המשפט העליון – דחיית בקשת רשות ערעור של מבקשת מקלט מאוקראינה

בר"ם 3708/24 MARCHENKO נ' רשות האוכלוסין וההגירה (1.5.2024)
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגישה אזרחית אוקראינה בעניין דחיית בקשתה לסעד זמני על ידי בית המשפט המחוזי.
המבקשת היא אזרחית אוקראינה, שביקרה בשנת 2022 בישראל כתיירת, בשנת 2024 שבה אליה, ולאחר שכניסתה סורבה – הגישה בקשה למקלט. במסגרת ערר שהגישה לבית הדין לעררים נטען כי יש לאפשר לה להיכנס לישראל ואין לגרשה מכוח עקרון איסור הגירוש. בית הדין דחה את הערר וקבע שגרסתה של המערערת בכניסה לישראל, בבקשתה למקלט ובערר אינה עקבית. בית הדין הוסיף כי התנהלותה מעוררת חשד בדבר כוונתה לעבוד ולהשתקע בישראל, וקבע שעקרון איסור ההחזרה אנו חל עליה משום שהגיעה מפולין, שם התגוררה עשרה חודשים לפני שבאה לישראל, ולא מאוקראינה, מדינת מוצאה.
המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, ובגדרה בקשה לסעד זמני לפיו תשוחרר ממתקן המסורבים בנמל התעופה וגירושה מישראל יעוכב. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לסעד זמני, ועל החלטתו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, וקבע כי אמנם החלטה על מניעת האפשרות להיכנס לשטחה של המדינה היא החלטה בעלת משמעות רבה, אך המבקשת לא הרימה את הנטל להראות שמאזן הנוחות נוטה לטובתה באופן מובהק, בהתחשב בכך שתוכל להמשיך לנהל את ערעורה באמצעות בא-כוחה. בית המשפט הוסיף כי בהגיעה לישראל המבקשת החזיקה ברשותה כרטיס טיסה חזור לפולין כך שלכאורה, על-פי המצג שהציגה, היא תכננה לשוב לפולין תוך ימים ספורים. בית המשפט הוסיף שהמבקשת אף לא טענה כי היא חשופה לסכנה קונקרטית בפולין, וכי חילופי הגרסאות של המבקשת בתשאול מעוררים לכאורה קושי בהיבט של סיכויי הערעור.