בר"ם 6992/19 פלונית נ' משרד הפנים (23.1.2020)
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעניין קטין שגורש לפיליפינים.
המבקשת, אזרחית הפיליפינים ששהתה בישראל מאז שנת 2000 מכוח רישיון עבודה בתחום הסיעוד שפקע בשנת 2007, ובנה, שנולד בישראל, נעצרו והוצאו נגדם צו הרחקה וצו משמורת. ערר שהגישו לבית הדין לעררים נדחה. בית הדין קבע, כי חרף הטענה לפיה הקטין סובל מקשיים חברתיים ורגשיים, אין מניעה שהמבקשים יגישו בפיליפינים בקשה להסדרת מעמדם מטעמים הומניטריים וימתינו לתשובה בארצם.
המבקשים גורשו מישראל לאחר שבית המשפט המחוזי דחה בקשה לסעד זמני, שהוגשה בגדרי ערעור על פסק דינו של בית הדין לעררים, ובית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטה זו. בהמשך בית המשפט המחוזי דחה גם את הערעור על פסק דינו של בית הדין לעררים, ועל פסק דינו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון ציין שהמקרה מעורר קושי אנושי לא מבוטל, אולם בנסיבות שנוצרו – משלא ניתן צו ביניים והמבקשים כבר הורחקו לפיליפינים, וכן בהינתן העובדה שנכון למועד מתן ההכרעות הקודמות לא הוגשה בקשה להסדרת מעמדם של המבקשים – לא מצא מקום לתת רשות ערעור.
בית המשפט הוסיף וציין שחזקה על משרד הפנים שיידרש למכלול השיקולים הרלוונטיים להכרעה בבקשה למעמד מטעמים הומניטריים, לרבות השלכות ההרחקה על הקטין ועל טובתו, וכי אין בהחלטות בית המשפט שניתנו בעניין ההרחקה כדי להביע עמדה ביחס לבקשה למעמד, שלא הייתה בפני משרד הפנים במועד ההרחקה.