בית המשפט העליון – דחיית בקשת לסעד זמני בבקשה למעמד מכוח זוגיות שהסתיימה

בר"ם 6264-09-26 ארצ'י נ' שר הפנים (8.10.2026)
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטה לדחות בקשה לסעד זמני בעניין הרחקה מישראל, וקבע כי המבקשת, ששהתה בישראל שלא כדין ולא השלימה את תקופת ההליך המדורג טרם פרידתה מבן זוגה הישראלי, לא הצביעה על עילה הומניטרית או נזק בלתי הפיך המצדיקים התערבות.
המבקשת, אזרחית סרי לנקה, נכנסה לישראל בשנת 2011 באשרת עבודה בתחום הסיעוד. לאחר שרישיונה פקע בשנת 2016, המבקשת המשיכה לשהות בישראל, ובשנת 2020 החלה בהליך מדורג לקבלת מעמד מכוח זוגיות כידועה בציבור של אזרח ישראלי. בשנת 2022 בני הזוג נישאו, ובהתאם שודרג מעמדה לרישיון לישיבת ארעי (א/5). בנובמבר 2025 בני הזוג נפרדו, והמבקשת דיווחה על כך לרשות במאי 2026. בעקבות הפרידה רשות האוכלוסין הפסיקה את ההליך המדורג והורתה למבקשת לצאת מישראל.
ערר פנימי שהגישה – בטענה כי הייתה זכאית לקבל מעמד קבע עוד בטרם הפרידה אילו נספרו לה שנות הזוגיות כידועה בציבור, וכי יש לבחון את עניינה מטעמים הומניטריים – נדחה. בית הדין לעררים דחה בקשה לצו ביניים נגד הרחקתה, וכך עשה גם בית המשפט המחוזי, שציין בין היתר כי המבקשת המתינה והגישה את ההליך לאחר תום המועד שנקצב לה לעזיבה.
בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור שהוגשה על החלטת בית המשפט המחוזי, וקבע כי היא אינה מעוררת שאלה עקרונית ואינה חורגת מעניינה הפרטני של המבקשת, ועל כן אינה עומדת במבחן המחמיר למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".
לגופו של עניין, בית המשפט קבע כי המבקשת לא השלימה את פרק הזמן הנדרש להסדרת מעמד קבע, לא במסלול הידועים בציבור ולא במסלול הנשואים, ומשהקשר הזוגי הסתיים, פקעה העילה למתן המעמד, והמבקשת אף אינה נופלת בגדר החריגים ההומניטריים המצדיקים את המשך בחינת הבקשה חרף הפרידה.