בית המשפט המחוזי – קבלת ערעור חלקית ושחרור ממשמורת בתנאים של מבקש מקלט שהורשע בעבירות מין

עמ"נ (מרכז) 72323-06-26 יחיה נ' משרד הפנים (20.7.2026)
בית המשפט המחוזי קיבל באופן חלקי ערעור של אזרח סודן, שהורשע בביצוע עבירות מין וסיים לרצות את מאסרו, נגד החלטת בית הדין לביקורת משמורת להותירו במשמורת. נקבע כי למרות מסוכנותו, תכלית המשמורת המנהלית אינה ענישתית אלא מיועדת להרחקה, ומשחלפה מעל שנה ואין אופק הרחקה מיידי, יש לשחררו בתנאים מגבילים ובכפוף לצו פיקוח על עברייני מין.
המערער, אזרח סודן שנכנס לישראל בשנת 2011, הגיש לפני כעשור בקשה למקלט מדיני שטרם הוכרעה. המערער ריצה עונש מאסר של שמונה שנים וחצי בגין ביצוע מעשה מגונה בנסיבות אינוס בקטינה ועבירות נוספות. לקראת תום מאסרו הפלילי, הוצא נגד המערער צו פיקוח מכוח חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התקף עד מאי 2027. במאי 2025, עם סיום ריצוי עונשו הפלילי, המערער הועבר למשמורת רשות האוכלוסין וההגירה, והוצאו נגדו צווי משמורת והרחקה בטענה כי נשקפת ממנו סכנה לשלום הציבור. בית הדין לביקורת משמורת אישר את המשך החזקתו פעם אחר פעם במשך למעלה משנה, זקף לחובתו את סירובו לשתף פעולה עם הרחקה למדינה שלישית, וקבע כי מסוכנותו מהווה חריג המצדיק את המשך המעצר גם לאחר חלוף 60 ימים. על החלטת בית הדין מחודש יוני 2026 להותירו במשמורת הוגש הערעור.
בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור ברובו. נקבע כי תכלית ההחזקה במשמורת לפי חוק הכניסה לישראל אינה הגנה על הציבור או מניעת עבריינות, אלא אך ורק הפסקה מיידית של שהייה בלתי חוקית לשם הרחקה מישראל. ככל שחולף הזמן במשמורת – וביתר שאת לאחר שחלפה שנת מעצר שלמה מעבר ל-60 הימים הקבועים בחוק – גוברת ההנחה שאפשרות ההרחקה אינה נראית באופק, ופוחתת ההצדקה לשלילת החירות.
בית המשפט הבהיר כי הגם שאין להתעלם מהמסוכנות הנשקפת מהמערער נוכח חומרת מעשיו, הוא שילם את חובו לחברה וסיים הליך טיפולי ושיקומי בכלא. הודגש כי הכלי החוקי, הייעודי והמידתי שנועד להגן על הציבור מפני עברייני מין שסיימו את מאסרם הוא חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, שמכוחו אכן הוצא למערער צו פיקוח קפדני. בנוסף, היות שבקשת המקלט של המערער תלויה ועומדת מזה שנים רבות מבלי שהוכרעה, אופק ההרחקה לוט בערפל, ובמצב זה סירובו לשתף פעולה עם הרחקה למדינה שלישית אינו יכול להיזקף לחובתו הבלעדית.
עם זאת, לנוכח האפשרות שהרשות תמצא בטווח הקרוב פתרון מוסכם למדינה שלישית, בית המשפט הותיר לרשות פרק זמן מתוחם נוסף בן כחודש וחצי לביצוע ההרחקה, ונקבעו תנאים לשחרורו של המערער אם לא יורחק עד למועד זה.