עמ"נ (ת"א) 41621-09-19 א.א. נ' רשות האוכלוסין וההגירה (25.2.2025)
בית המשפט המחוזי קיבל ערעור על פסק דין של בית הדין לעררים, והורה לתת לאם ושני ילדיה הקטינים, שנולדו בישראל, רישיונות ישיבה מסוג א/5.
המערערים הם אזרחית נפאל, חסרת מעמד, ושני ילדיה הקטינים, שנולדו בישראל. האם וילדיה נעצרו בשנת 2019 (בעת שהילד היה בן 9 שנים והילדה בת 4 שנים), ולאחר מכן הגישו בקשה למתן מעמד מטעמים הומניטריים. רק לאחר שלושה שבועות, ולאור הליכים דחופים שהתנהלו, הם שוחררו ממשמורת. אביהם של המערערים, אזרח הודו, שוהה בישראל ואינו מועמד לגירוש. לילדים אזרחות של הודו כמו של אביהם, ואין להם אזרחות נפאלית.
בהליך שהתנהל בבית הדין לעררים, בית הדין הורה להרחיק את המערערים מישראל על אף קיומו של הליך תלוי ועומד להסדרת מעמדם בישראל מטעמים הומניטאריים. בית הדין אישר את הרחקתם מישראל וקבע כי אמנם הילדים יחוו קושי אם יעברו למדינת המוצא של האם, אולם, כך קבע, אין מדובר בנסיבות חריגות. על פסק דינו של בית הדין הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.
בית המשפט המחוזי עמד על כך שהרשות נמנעת מזה שנים מקבלת החלטה בבקשת המערערים למעמד מטעמים הומניטריים, ובכל מפרה את חובת ההגינות ואת חובתה לפעול במהירות וביעילות.
בית המשפט קבע שהרשות הפרה את חובת ההגינות בהתנהלותה הכוללת מול המערערים, ואת החובה לפעול בשוויון ולבסס את החלטותיה על בסיס עובדתי ראוי. הרשות הפרה את חובתה להפעיל את סמכותה במהירות הראויה ופגעה בטובת הילדים, בניגוד למחויבותה לפי האמנה בדבר זכויות הילד. טובת הילדים, כפי שעולה מכלל חוות הדעת המקצועיות מטעם המומחים שהוגשו בעניינם, וכן ממסמכי משרד החינוך, היא להישאר בישראל. בית המשפט הוסיף כי טובתם גם דורשת וודאות באשר למעמדם, כך שעננת הגירוש תוסר מעל ראשם לאלתר.
בית המשפט הוסיף כי התנהלות הרשות הביאה לכך שהילדים שנולדו בישראל, ומתחנכים במוסדות החינוך של המדינה החל מהגיל הרך, ילדים שנעצרו עת היו בני 4 ו-9, הם כיום בני 10 ו-15, מבלי שהרשות פעלה בעניינם, ומבלי שטובתם נבחנה על ידי גורמי מקצוע מטעם הרשות. במהלך שנים אלו הילדים חוו קשיים שנבעו מחוסר הוודאות במעמדם, אך לצד זאת התהדקו הקשרים של הילדים לישראל, לדמויות משמעותיות בסביבתם ולחבריהם. על כן טובתם מחייבת הכרעה סופית בעניין, שהיא, בנסיבות העניין, קבלת רישיון ישיבה מסוג א/5 שיקנה להם ודאות כי הם רשאים להישאר בישראל ולקבל את כל הזכויות הנדרשות להם.
בהתאם, בית המשפט הורה להעניק למערערים רישיונות ישיבה מסוג א/5 עד שנת 2033, השנה בה ימלאו למבקשת 3, 18 שנים.