עמ"נ (ת"א) 4789-12-16 איזנברג נ' רשות האוכלוסין וההגירה (11.9.2019) בר"ם 6848/19 רשות האוכלוסין וההגירה נ' איזנברג (22.1.2023)
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל ערעור שהגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל בשם יעל, אזרחית ישראל, וגויה, מבקש מקלט מסודן, והורה לרשות האוכלוסין וההגירה להמשיך בהליך להסדרת מעמדו של גויה לקבלת מעמד של קבע בישראל, גם ללא שיציג מסמכים משלטונות סודן.
בית המשפט עמד בפסק הדין על הקשיים שאיתם מתמודדים מבקשי מקלט בישראל, ועל כך שהטיפול בבקשות מקלט מתעכב מזה שנים. למרות זאת, ואף על פי שרשות האוכלוסין וההגירה השתכנעה שמדובר בקשר של אמת, היא לא איפשרה ליעל ולגויה להשתלב בהליך להסדרת מעמד של בני זוג.
בית המשפט קבע שיש להתייחס לדיני ההגירה כאל דיני המשפחה החדשים, ולכלול בהם שאלות הנוגעות לזכות לחיי משפחה, הורות, וטובת הילד. עוד נקבע, שלאור חשיבותה של הזכות לחיי משפחה אין לשלול אותה אלא בנסיבות חריגות, ויש לפרש את הנהלים כך שיאפשרו חיי משפחה בישראל.
בתוך כך, פורשו הוראות חוק הכניסה לישראל העוסקות בהארכה של רישיון עבודה שניתן לאדם (רישיון ישיבה מסוג ב/1), ונפסק שתקופת ההארכה המקסימלית של רישיון עבודה למי שלא הוזמן לישראל כעובד זר היא 27 חודשים. לאחר מכן יש לתת תושבות ארעית (רישיון ישיבה מסוג א/5). בית המשפט הורה לתת לגויה באופן מיידי תושבות ארעית, ולתקן את הנוהל העוסק בהסדרת מעמד של בני זוג, כך שרישיונות עבודה ישודרגו לתושבות ארעית בחלוף 27 חודשים.
ביום 22.1.2023 דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על פסק הדין, מלבד ביטול הסעד שהורה על תיקון הנוהל, כיוון שסעד זה כלל לא התבקש ומבלי שבית המשפט העליון דן בסעד זה.