עת"מ 62207-10-25 ל.ה. נ' משרד הפנים (29.4.2026)
בית המשפט המחוזי קיבל עתירה נגד החלטת משרד הפנים לדחות בקשה למתן מעמד בישראל לבת זוג, אזרחית סוריה, של אזרח ישראלי, קצין ונכה צה"ל, וקבע כי החלטת הרשות אינה סבירה וכי מכלול נסיבותיהם החריגות של בני הזוג מקים טעם הומניטרי מיוחד המצדיק מתן מעמד.
העותרת, אזרחית סוריה, נישאה לעותר, אזרח ישראלי וקצין צה"ל לשעבר שהוכר כנכה צה"ל. העותרת התגיירה, למדה עברית וקשרה את חייה לישראל. בני הזוג חיו במשך שנים בנדודים בין מדינות שונות, ללא אפשרות מעשית להשתקע במדינה שלישית ולנהל בה חיי משפחה יציבים. בקשתם למתן מעמד מטעמים הומניטריים נדחתה על ידי משרד הפנים, אשר קבע כי נישואי בני הזוג ומצבו הרפואי של העותר אינם מקימים כשלעצמם טעם הומניטרי מיוחד.
בית המשפט קבע כי במסגרת החריג ההומניטרי שבחוק האזרחות והכניסה לישראל יש לאזן בין התכלית הביטחונית של החוק לבין הזכות לחיי משפחה וכבוד האדם. נקבע כי יש לבחון את נסיבותיו של כל מקרה כמכלול, ולא לבחון כל נסיבה בנפרד ולקבוע כי היא אינה מספיקה כשלעצמה.
במקרה זה מצא בית המשפט משקל משמעותי להצטברות הנסיבות. העותר הוא נכה צה"ל הסובל מבעיות רפואיות קשות ונזקק לטיפול מתמשך, והעותרת מהווה עבורו משענת ממשית. בנוסף, אין לבני הזוג אפשרות ממשית לקיים חיי משפחה קבועים במדינה אחרת, כאשר מגורים בסוריה אינם אפשריים מבחינה חוקית ומעשית ואף מסכנים את העותרת. בית המשפט הדגיש כי משמעות החלטת הרשות היא כפיית חיי נדודים על בני הזוג או סיכול זכותו של העותר, כאזרח ישראלי, לקיים חיי משפחה בישראל.
בית המשפט הוסיף כי נסיבות העותרת עצמה מפחיתות את החשש הביטחוני הקבוצתי שבבסיס חוק הוראת השעה. העותרת ניתקה במידה רבה את קשריה עם סוריה, התגיירה, למדה עברית וקשרה את גורלה לישראל ולעם היהודי. עוד צוין כי בדיקה ביטחונית ראשונית לא העלתה מניעה למתן המעמד, וכי תיערך בדיקה ביטחונית פרטנית נוספת כתנאי למתן רישיון הישיבה.
לפיכך, העתירה התקבלה בעיקרה, החלטת משרד הפנים בוטלה, והמשיבה חויבה להעניק לעותרת רישיון ישיבה ארעי בישראל, בכפוף לבחינה ביטחונית. בנוסף, חויבה המשיבה בהוצאות העותרים בסך 15,000 ש"ח.