בית הדין לעררים תל אביב והמרכז – קבלת ערר בעניין סירוב לקבוע תור להגשת בקשה הומניטרית

ערר (ת"א והמרכז) 1445-26 אבובקר נ' רשות האוכלוסין וההגירה (12.4.2026)
בית הדין לעררים קיבל ערר נגד החלטת רשות האוכלוסין וההגירה שסירבה לקבוע לעורר תור להגשת בקשה למעמד מטעמים הומניטריים בהיעדר חוזה שכירות, וקבע כי מדובר בחסם בירוקרטי בלתי סביר הפוגע בזכותו של המבקש להגיש בקשה כדין.
העורר, נתין זר השוהה בישראל שנים ברישיון שהייה מתחדש, ביקש להגיש בקשה הומניטרית. הרשות התנתה קביעת תור בהצגת חוזה שכירות וחשבונות על שם המשכיר שהעורר טען שאין ביכולתו להציג, כי אינו רשום בהם, וכי ממילא כתובת מגוריו עודכנה במערכות הרשות מספר פעמים על ידי יחידות האכיפה שלה.
בית הדין קבע כי אין לקבל הבחנה מלאכותית בין יחידות שונות ברשות, וכי מדובר בגוף מנהלי אחד המחויב להסתמך על המידע הקיים במערכותיו. נקבע כי משעה שהכתובת עודכנה במרשמי הרשות עצמה, אין הצדקה לדרוש הוכחות נוספות כתנאי מקדים לקביעת תור.
עוד נקבע כי הדרישה מהווה חסם פרוצדורלי שאינו עולה בקנה אחד עם נוהל בקשות ועררים, הקובע כי אין לסרב לקלוט בקשה מכל סוג שהוא, גם אם ברור כי תידחה. סירוב לקבוע תור כמוהו כסירוב לקלוט את הבקשה בפועל.
בית הדין הורה לרשות לאפשר לעורר לקבוע תור ולהגיש את הבקשה ההומניטרית בלשכה האזורית המתאימה לכתובת הרשומה במערכותיה, תוך שמירה על האפשרות לבחון את הבקשה לגופה לאחר קליטתה. בנוסף חויבה הרשות בהוצאות בסך 3,000 ש"ח.