בית המשפט העליון –דחיית בקשת מקלט של אזרח ונצואלה

בר"ם 71295-12-25 פלאסינו נ' רשות האוכלוסין וההגירה (10.6.2026)
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על החלטה לדחות בקשת מקלט מדיני, וקבע כי חרף שיהוי ניכר בהתנהלות הרשות, אין הדבר מקים עילה למתן מעמד, ולא הוכח פחד מבוסס היטב מפני רדיפה פוליטית במדינת המוצא.
המבקש, אזרח ונצואלה, נכנס לישראל בשנת 2004 באשרת תייר. לאחר שנעצר בגין עבודה ללא היתר, הגיש בקשה למקלט מדיני ובהמשך קיבל רישיון ישיבה מסוג ב/1שהיה בתוקף עד סוף שנת 2009. בשנת 2010 המבקש הגיש בקשת מקלט נוספת, וניתן לו רישיון ישיבה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, שהוארך מעת לעת עד חודש אוקטובר 2023. בשנת 2019 נבחן עניינו ביחידת הטיפול במבקשי מקלט של משרד הפנים, שם טען כי הוא נרדף בארצו על רקע פוליטי. בשנת 2022 החליטה הרשות לדחות את בקשתו, תוך קביעה כי התגלו סתירות ממשיות בגרסתו, וכי החשש מפני רדיפה לא בוסס. בית הדין לעררים דחה את הערר שהגיש המבקש, וקבע כי הוא לא הוכיח סכנה במדינת מוצאו. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה אף הוא, ועל פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, וקבע כי המקרה נטוע בנסיבותיו הפרטניות של המבקש ואינו מעורר שאלה עקרונית המצדיקה התערבות ב"גלגול שלישי". בית המשפט ציין כי הערכאות הקודמות מצאו סתירות בגרסת המבקש וחוסר אמינות, וערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בממצאי עובדה ומהימנות.
בית המשפט העליון הבהיר כי הגם ששיהוי כבד בטיפול הרשות בבקשות מקלט – כפי שאירע במקרה זה – הוא רחוק מלהניח את הדעת, שיהוי זה אינו מהווה עילה עצמאית למתן מעמד פליט או למתן מעמד מטעמים הומניטריים. חד עם זאת, על מנת לאפשר למבקש להתארגן, הורה בית המשפט לרשות להימנע מהרחקתו לתקופה של 90 ימים.