בית המשפט המחוזי – דחיית ערעורים על הותרת מבקשי מקלט מאריתריאה תומכי משטר במשמורת

עמ"נ (מרכז) 23798-06-26 היילסילאסי נ' רשות האוכלוסין וההגירה (25.6.2026)
בית המשפט המחוזי דחה שלושה ערעורים מאוחדים של מסתננים מאריתריאה נגד החלטת בית הדין לביקורת משמורת להותירם במעצר, וקבע כי המידע המודיעיני מצביע על מסוכנותם לשלום הציבור כתומכי המשטר בארצם, וכי קיים אופק להרחקתם מישראל.
המערערים הם שלושה אזרחי אריתריאה שנכנסו לישראל בשנים 2010-2011, הגישו בקשות למקלט, ושהו בישראל מכוח רישיונות ישיבה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל. בחודש מאי 2026 נעצרו המערערים על ידי משטרת ישראל בחשד לעבירות של הפרת שלום הציבור (ולגבי חלקם גם החזקת כלי תקיפה וניהול עסק הימורים), לאחר שמידע מודיעיני וממצאים בשטח קשרו אותם לארגון בשם "חדי ליבי" התומך במשטר באריתריאה, ולכוונות הסתה ופגיעה במתנגדי השלטון השוהים בישראל. המשטרה החליטה שלא למצות את ההליך הפלילי והעבירה אותם לרשות האוכלוסין. לאחר שימוע, שבו הודו המערערים בתמיכתם בשלטון באריתריאה, ביטל ממונה ביקורת הגבולות את רישיונותיהם, הוציא נגדם צווי הרחקה והורה על החזקתם במשמורת. בית הדין לביקורת משמורת אישר את הותרתם במשמורת, ועל כך הוגשו הערעורים.
בית המשפט המחוזי דחה את הערעורים. בפתח הדברים הבהיר בית המשפט כי הסמכות לדון בעצם ביטול הרישיונות וצווי ההרחקה נתונה לבית הדין לעררים, ואילו ההליך הנוכחי (השגה על בית הדין למשמורת) בוחן אך ורק את חוקיות ההחזקה במשמורת.
לגופו של עניין, נקבע כי המידע המודיעיני שהועבר מהמשטרה, לצד הפריטים שנתפסו (לרבות כלי תקיפה וחומרי ארגון) והודאות המערערים בשימועים, מספקים תשתית ראייתית מנהלית מוצקה למסוכנותם לשלום הציבור. מסוכנות זו מצדיקה את אי-שחרורם, אף ללא קשר למשך הזמן ששהו במשמורת.
בית המשפט דחה את טענת המערערים כי הותרתם במשמורת אינה חוקית בשל היעדר אופק הרחקה לאריתריאה. נפסק כי בהתאם לתיקון 41 לחוק הכניסה לישראל, קיימת חזקה שכלפי "תומכי ממשל" לא נשקפת סכנה המונעת את הרחקתם למדינתם. משנקבע כי המערערים נמנים עם תומכי המשטר באריתריאה, הרי שקיים אופק הרחקה חוקי ואפשרי בעניינם. טענות המערערים בדבר פגמים טכניים בשימוע (כגון היעדר הקלטה או היעדר עורך דין לאחר שהוצע להם) או בהעברתם לידי הרשות, נדחו אף הן.