עמ"נ (ת"א) 597-09-16 אמילי נ' שר הפנים (26.10.2017)
בית המשפט המחוזי דחה ערעור על פסק דין של בית הדין לעררים.המערער הוא אזרח סודן והמערערת היא אזרחית הפיליפינים, ששהתה בישראל כדין עד לסיום עבודתו של מעסיקה בשגרירות. למערערים שלושה ילדים קטינים.
במסגרת הליכים שקדמו להליך זה, המערער זומן למתקן "חולות", אך בהמשך זימונו בוטל בשל היותו בעל משפחה. המערערת נעצרה עם ילדיה, אך שוחררה על ידי בית הדין לביקורת משמורת. בהמשך נקבע על ידי משרד הפנים שעל המערער לעזוב את ישראל יחד עם המערערת בתוך פרק זמן שנקבע, שאם לא כן יזומן למתקן "חולות".
המערערים טענו נגד חילוט הערבות שהמערערת הפקידה לשחרורה וכן נגד החלטת משרד הפנים הנ"ל, וטענו כי אין לדרוש את יציאתם מישראל עד סיום בחינת בקשת המקלט של המערער.
בית המשפט המחוזי דחה את טענת משרד הפנים, לפיה יש לדחות את הערעור על הסף בשל חוסר ניקיון כפיה של המערערת ששהתה ועבדה בישראל שלא כדין. עם זאת נקבע שיש לדחות הערעור לגופו.
בית המשפט קבע ששני המערערים אינם בעלי מעמד קבע בישראל, ועל כן אינם יכולים להיבנות זה ממעמדו של זה. כמו כן נקבע שנוהל הטיפול במבקשי מקלט, לפיו יימנע גירושו של בן זוגו של מבקש מקלט אינו חל על המערערים, משום שהוא חל רק על מי שהגיעו לישראל כבני זוג, ואילו המערערים הכירו בישראל.
בית המשפט קבע שהנהנים מהגנה זמנית אינם נהנים מן הזכות להקים משפחה חדשה בישראל, וכי אין כל מניעה שהמערערים ישמרו על התא המשפחתי במדינת מוצאה של המערערת או במדינה שלישית שתסכים לקבל את המערערים.
בית המשפט דחה את הערעור, אך קבע שהוא מעכב את ביצוע פסק הדין בשלושה חודשים לצורך המתנה להחלטה בבקשת המקלט של המערער. כמו כן נקבע שאם לא תתקבל בתום פרק הזמן האמור החלטה בבקשת המקלט של המערער, בית המשפט ישקול את הארכת עיכוב ביצוע פסק הדין.