בר"ם 6382/20 פלוני נ' משרד הפנים (10.1.2021) 

בית המשפט העליון קיבל בקשת רשות ערעור שהגיש תושב דרפור. 

המבקש, שיוצג על ידי היא"ס, הוא תושב דרפור, שהגיש בשנת 2013 בקשת מקלט שטרם הוכרעה. במסגרת ערר שהגיש, בית הדין לעררים הורה לתת לו רישיון ישיבה מסוג א/5 עד להכרעה בבקשתו למקלט. משרד הפנים הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. 

בית המשפט המחוזי נתן צו עיכוב ביצוע לפסק דינו של בית הדין. בשל הליכים עקרוניים המתקיימים בבית המשפט העליון בעניין מתן רישיונות ישיבה מסוג א/5 לתושבי דרפור שבקשותיהם למקלט לא הוכרעו, הצדדים הסכימו "להקפיא" את ההליך בבית המשפט המחוזי. 

לאחר שהוגשו לבית המשפט המחוזי מספר הודעות עדכון בנוגע להליכים בבית המשפט העליון, משרד הפנים ביקש להפסיק את ההליך בבית המשפט המחוזי, תוך שמירת זכותו של משרד הפנים לבקש לחדש את ההליך בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין בהליכים העקרוניים המתנהלים בבית המשפט העליון, ותוך הותרת צו עיכוב הביצוע על כנו. המבקש הסכים להפסקת ההליך, אולם טען שהפסקתו מחייבת פקיעה של עיכוב הביצוע. 

בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת משרד הפנים במלואה, והמבקש הגיש בקשת רשות ערעור, בה נטען כי בית המשפט המחוזי לא היה מוסמך להותיר את עיכוב הביצוע על כנו שעה שהוחלט על הפסקת ההליך. 

בית המשפט קבע כי ייתכנו מקרים שבהם תהיה הצדקה להותיר על כנה החלטה בדבר סעד זמני או עיכוב ביצוע גם לאחר מתן פסק דין, אולם במקרה זה בית המשפט המחוזי לא נתן פסק דין אלא הפסיק את ההליך, תוך שהוא משאיר פתח לחידושו, באופן שתלוי בהליכים אחרים המתקיימים בבית המשפט העליון, וכשאין אפשרות לדעת מתי יחודש ההליך, אם בכלל, ואם יסתיים באופן מוחלט. 

בית המשפט קבע שתוצאה זו שוללת את זכותו של המבקש לממש את זכייתו בהליך בבית הדין לעררים, מבלי שטענות הצדדים התבררו. כמו כן נקבע כי ההחלטה חוסמת את דרכו של המערער לבקש מעת לעת לעיין מחדש בבקשה לעיכוב ביצוע, למשל בשל שינוי של הנסיבות. 

לאור האמור בית המשפט קיבל את בקשת רשות הערעור והורה כי ההחלטה להפסיק את הערעור בבית המשפט המחוזי תעמוד על כנה, אך צו עיכוב הביצוע של פסק דינו של בית הדין לעררים יבוטל. 

ביום 13.1.2021 נתקבלה בקשת רשות ערעור נוספת של תושב דרפור בנסיבות דומות (בר"ם 6383/20 פלוני נ' רשות האוכלוסין וההגירה (13.1.2021)).