בית המשפט העליון – עיכוב ביצוע פסק דין המורה לתת אזרחות ישראלית לאזרח סודן

בר"ם 67526-09-25‏ ‏רשות האוכלוסין וההגירה נ' פלונית (19.10.2025)
עמ"נ (ת"א) 57463-09-24 מ’ ומ’ נ' רשות האוכלוסין וההגירה  (14.9.2025)
המערערת, אזרחית ישראל, נישאה בשנת 2016 למערער – אזרח סודן מדארפור ומבקש מקלט מאז 2008 – ולהם ארבעה ילדים. השניים ניהלו הליך מדורג לקבלת מעמד למערער מכוח נישואיו למערערת, אך רשות האוכלוסין סירבה לבקשתם לסיים את ההליך ולהעניק לו אזרחות, בטענה שלא המציא מסמכים מסודן; וכי רישיון א/5 לא ניתן במסגרת ההליך המדורג אלא מכח החלטת ממשלה, שהעניקה רישיון זה לקבוצה של יוצאי דרפור. לאחר שהתקיים דיון בערעור, קיבלה הרשות החלטה להעניק למערער מעמד של תושבות קבע בישראל בכפוף להעדר מניעה ביטחונית או פלילית וציינה כי המערער יוכל להגיש בהמשך בקשה להתאזרחות בהתאם לחוק האזרחות, תשי"ב-1952, אולם לא לפי נוהל נשואים.
בית המשפט קבע כי דרישת הרשות להציג מסמכים ממדינה ממנה נמלט מבקש מקלט מנוגדת לפסיקת בית המשפט העליון בעניין אייזנברג, וכי לאורך השנים הוארכה אשרת א/5 של המערער לפי נוהל נשואים לאחר שנמצא קשר זוגי כן ומרכז חיים משותף. עוד נקבע כי הרשות פעלה בסחבת, לא נימקה את החלטותיה ופעלה בניגוד לחובת ההגינות המוטלת עליה. בית המשפט קיבל את הערעור, ביטל את החלטת הרשות, וקבע כי המערער השלים את ההליך המדורג ועל כן הוא זכאי להתאזרחות לאלתר.
הרשות הגישה בקשה לבית המשפט המחוזי לעכב את ביצוע פסק הדין כדי שתוכל ללמוד את פסק הדין ולשקול הגשת בקשת רשות ערעור. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע, ועל החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון קבע כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לעבר עיכוב ביצוע פסק הדין, משום שעשוי להתעורר קושי בניהול ההליך לאחר שהאזרחות כבר ניתנה, ומשום שמידת הפגיעה במשיבים נחלשת לאור העובדה שהמשיב קיבל תושבות קבע. בהתאם, בית המשפט העליון קיבל את בקשת רשות הערעור והורה על עיכוב פסק דינו של בית המשפט המחוזי עד לתום התקופה להגשת בקשת רשות ערעור.