בית המשפט העליון – זכאותם לאזרחות של ילדיו של מי שרכש אזרחות מכוח שבות

עע"מ 2484/23 קלמנט נ' משרד הפנים (16.6.2024)
בית המשפט העליון דן בשאלה האם קטין תושב הארץ שאחד מהוריו התגייר וקנה אזרחות מכוח שבות לאחר לידת אותו קטין, זכאי לאזרחות מכוח סעיף 8(א) לחוק האזרחות ("התאזרחותו של אדם מקנה אזרחות גם לילדו הקטין שביום ההתאזרחות היה תושב ישראל או תושב של אזור המוחזק על ידי צבא-הגנה לישראל והמתאזרח היה רשאי להחזיק בו").
המערער הוא חבר ב"קהילת העבריים" שהגיע לישראל מארה"ב והשתקע בדימונה. בשנת 2005 המערער התגייר בקהילה מוכרת בארה"ב וקיבל אזרחות מכוח שבות. למערער ולאשתו 11 ילדים – ארבעה ילדים ילידי ארה"ב בעלי אזרחות אמריקאית, השוהים בישראל שלא כדין; שלושה ילדים שנולדו בלידות בית לפני גיורו של המערער, ולא נרשמו במרשם האוכלוסין עם לידתם, והם מחוסרי כל אזרחות; וארבעה ילדים שנולדו בישראל לאחר גיורו וניתנה להם אזרחות לאחר הליך משפטי קודם.
בקשות ההתאזרחות של ילדי המערער נדחו בנימוק לפיו סעיף 8(א) לחוק האזרחות, חל רק על מי שהתאזרח מכוח סעיפים 5 עד 7 לחוק האזרחות ולא על מי שקנה אזרחות מכוח שבות, וכן בנימוק לפיו סעיף 8(א) לחוק האזרחות חל רק על ילדים קטינים הרשומים בקובץ מרשם האוכלוסין, בעלי מעמד בישראל, הנכללים בבקשת ההורה להתאזרחות.
בית המשפט המחוזי דחה עתירה שהוגשה נגד החלטת משרד הפנים, ועל פסק דינו הוגש ערעור לבית המשפט העליון.
בית המשפט קיבל את הערעור (מ"מ הנשיא פוגלמן והשופטת רונן כנגד דעתו החולקת של השופט שטיין).
דעת הרוב עמדה על כך שתכליתו של סעיף 8 לחוק האזרחות היא יצירת אחידות בין מעמד ההורה והילד כדי להקנות למשפחה יציבות וביטחון בכך ששלמות התא המשפחתי תישמר, וכדי שזכותם לחיי משפחה לא תיפגע. לצד זאת, קובעים החוק והפסיקה כי זכאות כאמור תוקנה רק לקטין שהוא תושב ישראל ושמרכז חייו מצוי בה. מההלכה הפסוקה עולה שכדי לקבוע קיומו של "מרכז חיים" בישראל, אין הכרח כי הקטין שהה בישראל כדין.
דעת הרוב קבעה שהמונח "התאזרחות" בסעיף 8(א) יכול, מבחינה לשונית, לשאת שתי משמעויות – כל קבלת אזרחות או רק קבלת אזרחות מכוח סעיפים 5 עד 7 לחוק האזרחות. עם זאת, פרשנות לאור התכלית של השוואת מעמד ההורה והילד מצדיקה לפרש את סעיף 8(א) כך שיחול על כל קבלת אזרחות. בהתאם לכך נפסק כי יש להעניק אזרחות לילדיו של המערער.
דעת הרוב הוסיפה וקבעה כי אף על פי שהמערער נהג בחוסר ניקיון כפיים כאשר הסתיר מרשויות המדינה את היותו אב לילדים, הזכות לאזרחות העומדת על הפרק היא של ילדיו, ואין "להעניש" אותם בשל התנהגותו.