עע"מ 849/16 פלוני נ' משרד הפנים (25.10.2017)
בית המשפט העליון דחה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לבטל הוראות שהייה במתקן "חולות" שהוצאו לשני מבקשי מקלט, ולא לקצר את משך תקופת החזקתם במתקן, שהועמדה על שנה אחת.
המערערים טענו שההחלטה אודות הוראות השהייה אינן מידתיות, כי לא נשקלה הפגיעה במערערים וכי לא הופעל שיקול דעת לגבי משך השהייה, שהועמד על פרק הזמן המקסימלי של שנה. כמו כן נטען שעל משרד הפנים לקבוע קריטריונים לתיעדוף הוצאות הוראות השהייה; נטען שאחד המערערים צפוי לאבד את עבודתו ואת זכויותיו הסוציאליות; ונטען שאחד המערערים עובד בראש העין בענף הבניין, שבו ממילא מועסקים עובדים זרים, ולכן החזקתו במתקן "חולות" אינה משרתת את תכלית החוק, שמטרתו הוצאת ה"מסתננים" ממרכזי הערים.
בית המשפט העליון קבע שהטענות העקרוניות שהמערערים מעלים כבר נדונו בהרחבה בפסיקה, וכי גם אם יבוא היום לדון בהן מחדש, אין זה המקרה המתאים. בית המשפט קבע שלא הוכח שההחלטה בעניינם של המערערים אינה מידתית, וכי לא השתכנע שהמקרה הקונקרטי מתחייבת תקופה קצרה יותר מתקופת ההחזקה המקסימלית הקבועה בחוק, הגם שהתקופה המקסימלית אינה ברירת מחדל.
בית המשפט אף קבע שהפגיעה במעסיקי המערערים אינה מצדיקה אי מתן הוראת שהייה. כמו כן נקבע שייתכן שמוטב היה לקבוע קריטריוני משנה לזימון בחולות, מעבר לאלה הקבועים בחוק, אך אין בכך כדי להשליך על חוקיות הוראות השהייה שהוצאו בעניינם של המערערים.
בית המשפט העיר שבבית המשפט המחוזי בא כוח המדינה עמד על כך שמטרת ההחזקה במתקן "חולות" היא להביא ליציאתם של "מסתננים" מישראל, ועל כך שהדברים אינם מתיישבים עם עמדת המדינה בדבר תכלית החוק, כפי שהוצגה בבית המשפט העליון. בית המשפט ציין שבדיון בערעור בא כוח המדינה הבהיר שמדובר ב"שגגה", וכי לא חל שינוי בעמדת המדינה. בהקשר זה צוין כי "ראינו צורך להביא את הדברים בצורה מפורשת, כדי לוודא שעמדתה המוצהרת של המדינה היא אכן זו שמיושמת בשטח".