בית המשפט העליון – דחיית בקשת רשות ערעור בעניין ביטול רישיון ישיבה של מטפל סיעודי שלא דיווח על התעללות במטופל

בר"ם 42534-03-26 DIPU BARAILY נ' רשות האוכלוסין וההגירה  (26.3.2026)
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של אזרח הודו העובד בתחום הסיעוד, שרישיונו בוטל לאחר שהיה עד להתעללות במטופל מצד עובדת אחרת ולא דיווח על כך, וקבע כי התנהלותו מעידה על חוסר התאמה לעיסוק בתחום.
המבקש, אזרח הודו, שהה בישראל ברישיון ישיבה מסוג ב/1 לעבודה בענף הסיעוד. בשנת 2025 עבד אצל מטופל יחד עם עובדת זרה נוספת. המשטרה דיווחה לרשות האוכלוסין וההגירה כי המבקש היה עד לכך שהעובדת התעללה במטופל ונהגה כלפיו באלימות פיזית, אך הוא לא מנע את המעשים ולא דיווח עליהם (העובדת עצמה נעצרה והורחקה מישראל בהסכמה). בשימוע שנערך לו, המבקש לא הכחיש את נוכחותו באירועים, אך טען כי סבר שמדובר ב"משחקים". בעקבות זאת, החליטה הרשות לבטל את רישיונו בשל חוסר התאמה לענף הסיעוד.
בית הדין לעררים דחה ערר שהגיש המבקש, וקבע כי התנהלותו החמורה וגרסתו התמוהה מעידות על חוסר התאמתו לשמש כמטפל סיעודי. עוד נקבע כי העובדה שמטופל חדש, שאצלו החל לעבוד לאחר מכן, שבע רצון מעבודתו אינה משנה מסקנה זו. בית המשפט המחוזי דחה ערעור על פסק הדין, וקבע כי המבקש הפר את חובתו לדאוג לשלומו של מטופל מאוכלוסייה פגיעה ותלויה. על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור.
בית המשפט העליון דחה את הבקשה, וקבע כי המקרה נטוע בנסיבותיו הפרטניות ואינו מעורר שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", מה גם שלא נגרם למבקש עיוות דין. בית המשפט הוסיף כי התנהלות המבקש אכן מעלה קושי ממשי באשר להתאמתו למקצוע, וכי ההחלטה לבטל את רישיונו התקבלה על בסיס תשתית ראייתית מספקת. עם זאת, לפנים משורת הדין, העניק בית המשפט למבקש תקופת התארגנות קצרה בטרם יחויב לעזוב את הארץ.