בית המשפט העליון – דחיית בקשת רשות ערעור של אזרחית אוזבקיסטן שהתגיירה

בר"ם 24837-05-25 פלונית נ' שר הפנים (24.11.2025)
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של אזרחית אוזבקיסטן, שטענה כי נשקפת לה סכנה במדינתה משום שהתגיירה.
המבקשת נכנסה לישראל בשנת 2019, ושהתה בה ברישיון ישיבה לעבודה בתחום הסיעוד עד סיום העסקתה בשנת 2021. מאז המבקשת הגישה מספר בקשות לקבלת מעמד, שנדחו, ובמסגרת אחד ההליכים בית המשפט המחוזי דחה בהסכמה ערעור שהוגש על ידה, והורה לה לצאת מהארץ.
לאחר דחיית ערעורה, המבקשת הגישה בתחילת שנת 2025 בקשה נוספת למעמד מטעמים הומניטריים. רשות האוכלוסין וההגירה החליטה שהבקשה החדשה תיבחן רק לאחר יציאתה מישראל, וזאת בהתאם לסעיף ג.2 לנוהל הרשות בעניין בקשות מעמד מטעמים הומניטריים, הקובע כי בקשות למעמד של מי שניתנה בעניינם החלטה מינהלית או החלטה של בית המשפט לפיה עליהם לצאת את הארץ, ייבחנו רק לאחר היציאה מישראל.
המבקשת ביקשה להחריגה מדרישת היציאה מישראל בטענה כי בינתיים התגיירה, ועל כן צפויה לה סכנה אם תידרש לשוב לאוזבקיסטן. לאחר שמשרד הפנים סירב להחריג אותה מן הדרישה, המבקשת הגישה ערר לבית הדין לעררים. בית הדין לעררים דחה את בקשתה לצו ביניים, ובית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור על ההחלטה, וקבע כי סיכויי הערעור קלושים וכי מאזן הנוחות לא נוטה לטובת המבקשת.
על החלטת בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. במסגרת ההליך בבית המשפט העליון, המבקשת הפנתה למספר דו"חות ולהצהרתו של רב בקהילה היהודית באוזבקיסטן, המעידים לטענתה על הסכנה הצפויה לה, אם תידרש לשוב לאוזבקיסטן. לאור זאת בית המשפט קיבל מתווה דיוני שהציעה הרשות, לפיו עניינה של המבקשת ייבחן על ידי יחידת הטיפול במבקשי מקלט. בעקבות בחינה זו, הרשות הודיעה לבית המשפט כי הגיעה למסקנה, שאכן מי שממיר את דתו מאסלאם עלול לחוות קושי מסוים באוזבקיסטן, אך לא כזה העולה כדי חשש לרדיפה. כן צוין כי ישנם כ-10,000 יהודים המתגוררים באוזבקיסטן ומנהלים חיי קהילה גלויים ללא חשש.
בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור וקבע שהמבקשת לא הציגה בפני הערכאות השונות אסמכתאות בדבר הסכנה הנשקפת לה, ולא נמצא טעם המצדיק את קבלת בקשת רשות הערעור.