בית המשפט העליון – דחיית בקשת רשות ערעור של מבקש מקלט ממולדובה

בר"ם 4034/24 COSOVSCHI נ' משרד הפנים (16.5.20024)
בית המשפט העליון דחה בקשה רשות ערעור על אזרח מולדובה בעניין דחיית בקשתו למקלט.
המבקש טען בבקשתו למקלט כי לאחר שאיבד את דרכונו במדינה אחרת הוא נפל קורבן לגניבת זהות, ונלקחו בשמו כביכול הלוואות לשוק האפור על סך 10,000 דולרים, ולכן הוא נתון לאיומים של גובי חובות עברייניים וחושש לחייו. בקשתו למקלט נדחתה בנימוק כי היא "משקפת עניין אישי ופלילי של המבקש ואינה באה בגדרי אמנת הפליטים".
כשנתיים לאחר דחיית בקשת המקלט פנה בא-כוחו של המבקש אל משרד הפנים וביקש שימשיך לבחון את בקשתו, בין היתר על רקע העובדה שאשרת השהייה של אשתו, שנכנסה עמו לישראל, הוארכה. בית הדין לעררים דחה ערר שהגיש על ההחלטה. בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגיש על פסק דינו של בית הדין לעררים, תוך שהוא מתייחס הן לשיהוי בהגשת הערר, הן לכך שהמבקש לא עזב את ישראל לאחר שנדרש לעשות כן, והן לגופם של דברים, תוך שהוא קובע כי הוא אינו עומד בתנאי האמנה בדבר מעמדם של פליטים בהתחשב בנסיבות הקונקרטיות של האיום הנשקף לו, לטענתו, בארץ מוצאו, ובשים לב לפרק הזמן שנקב הוא עצמו בראיון כמשך התקופה שעליו לשהות מחוץ לארצו – חצי שנה בלבד – פרק זמן שחלף זה מכבר.
במסגרת בקשת רשות ערעור שהוגשה על פסק הדין, בית המשפט העליון קבע שלא מתקיימות אמות המידה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי, וכי התרשם שבית המשפט המחוזי הביא בחשבון את מכלול השיקולים הרלוונטיים – ובכלל זאת את הזמן הרב בו שהה המבקש בישראל שלא כדין מבלי שניסה לקדם את הסדרת מעמדו, ובנסיבות אלה, לא שוכנע כי נגרם למבקש עיוות דין.