בית המשפט העליון – דחיית בקשת רשות ערעור בעניין החזקה במשמורת של אזרח אריתריאה

בר"ם 7552/23 טסברהן נ' משרד הפנים (30.10.2023)
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור בעניין החזקה במשמורת של אזרח אריתריאה.
המבקש הורשע בהסדר טיעון בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות והחזקת סכין. לאחר סיום ריצוי עונשו, הוצאו נגד המבקש צו משמורת וצו הרחקה.
בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין קבע שלא מתקיימת עילה לשחרור המבקש ממשמורת וכי בכל מקרה אין לשחררו משום שנשקפת ממנו סכנה לשלום הציבור.
המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, וטען כי נוכח מדיניות אי ההרחקה החלה על אזרחי אריתריאה, אין אופק להרחקתו, ולכן יש להורות על שחרורו ממשמורת אף בטרם חלוף תקופת 60 הימים, הקבועה בעילה לשחרור בסעיף 13ו(א)(4) לחוק הכניסה לישראל. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי יש לאפשר למשרד הפנים למצות את תקופת 60 הימים, כל עוד הוא בוחן אפשרות הרחקה קונקרטית. על פסק הדין הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור. בית המשפט ציין שהחזקה במשמורת היא אסורה כשלא מתקיים בעניינו של המוחזק הליך הרחקה אפקטיבי, או כאשר לא נראית באופק אפשרות לגירוש מהארץ. עם זאת, בית המשפט קבע שלא ניתן לקבוע בעת הזו שלא מתקיים בעניינו של המבקש הליך הרחקה אפקטיבי, והוסיף כי בחלוף 60 ימים, ובשים לב למדיניות הנוהגת של המשיבה בדבר אי-הרחקה לאריתריאה, יהיה מוטל על משרד הפנים נטל כבד במיוחד להצדיק את המשך החזקתו של המבקש במשמורת.