בר"ם 7438/21 Serdiuk נ' רשות האוכלוסין וההגירה (15.11.2021)
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעניין הסדרת מעמדה של אזרחית אוקראינה מכוח מערכת יחסים זוגית עם אזרח ישראל.
המבקשת, אזרחית אוקראינה, הגישה בקשה למקלט על בסיס טענות שעניינן איומים על חייה וחייהם של בני משפחתה בארץ מוצאה בשל חוב כספי. בקשתה למקלט נדחתה והיא נדרשה לעזוב את הארץ בחודש יוני 2020. ערר שהגישה על ההחלטה נדחה על ידי בית הדין לעררים, שהורה למבקשת לעזוב את הארץ.
לאחר מכן המבקשת הגישה בקשה חדשה לקבלת מעמד בנימוק לפיו היא מנהלת משק בית משותף עם המבקש מאז שנת 2016. משרד הפנים הודיע למבקשים שהבקשה תטופל רק לאחר יציאת המבקש מהארץ. ערר שהוגש לבית הדין לעררים נדחה על הסף בנימוק לפיו המבקשת הפרה את החלטת בית הדין לעררים בערר הראשון, לפיה עליה לצאת מישראל. כמו כן נקבע שהדרישה כי המבקשת תצא מישראל קודם לטיפול בבקשה עולה בקנה אחד עם נהלי משרד הפנים, וכי לא נמצא נימוק לסטייה מן הנהלים, וצוין שבמסגרת ההליכים הקודמים המבקשת לא הזכירה את טענתה לפיה היא במערכת יחסים זוגית עם אזרח ישראל.
המבקשים הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, במסגרתו ביקשו סעד זמני לתקופת הערעור. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע כי על המבקשים להודיע האם ברצונם להמשיך בניהול ההליך לאחר עזיבת המבקשת את ישראל. לאחר שלא הוגשה הודעה לבית המשפט המחוזי, הערעור נמחק.
המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול פסק הדין ומסרו כי לא הגישו הודעה בשל נסיבות אישיות רפואיות של בא כוחם. בהתאם להוראת בית המשפט, המבקשים הבהירו כי המבקשת לא יצאה את הארץ בשל מצבו הרפואי הירוד של בן זוגה.
בית המשפט דחה את הבקשה לביטול פסק דין, ועל פסק דינו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור וקבע כי הבקשה אינה מעוררת שאלה עקרונית אלא עוסקת בנסיבותיהם האישיות של המבקשים, ועל כן לא מתקיימים התנאים למתן רשות ערעור.