בר"ם 310/19 פלוני נ' רשות האוכלוסין וההגירה (4.4.2019)

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של מבקשי מקלט מניגריה בעניין דחיית בקשותיהם למקלט.

המבקשים הם אזרחי ניגריה, השוהים בישראל כעשור. בקשות שונות למעמד שהוגשו על ידם נדחו. בתחילת 2016 וסוף 2017 המבקשים הגישו בקשות לפתיחה מחדש של בקשותיהם למקלט על בסיס חברותם בארגון I.B.O.P, הקורא להיפרדות חבל ביאפרה מניגריה, וטענה ל"פליטות במקום" (Sur-Place) בשל נסיבות שהתעוררו לאחר שבקשותיהם הקודמות נדחו.

לאחר שהבקשות לפתיחה מחדש של תיקי המקלט נדחו על הסף ובעקבות ערר שהוגש על ידם, משרד הפנים הודיע כי יבחן מחדש את עניינם, ובכלל זה יבדוק אם קיימות נסיבות שמצדיקות את פתיחת התיקים מחדש.

המבקשים הציגו בפני משרד הפנים מידע בנוגע לארגון וסרטונים שהועלו לאינטרנט, שבהם תועדה פעילות של הארגון, שבה המבקשים השתתפו. משרד הפנים דחה את בקשת המקלט בנימוק לפיו רוב המסמכים שהמבקשים הגישו הם כלליים ואינם נוגעים למצבם הספציפי, בנימוק לפיו אמינות המסמכים הנוגעים לחברותם בארגון מוטלת בספק, בנימוק לפיו לא הוכח שחברותם בארגון הגיעה לידיעת השלטונות במדינתם, ובנימוק לפיו השתתפותם בהפגנות של הארגון לאחר שמיצו את ההליכים להסדרת מעמדם בישראל מעלה ספקות באשר לתום ליבם וכנות מעשיהם.

בית הדין לעררים ובית המשפט המחוזי דחו ערר וערעור שהוגשו בעניין דחיית בקשות המקלט.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהוגשה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וקבע שאין עילה למתן רשות ערעור. בית המשפט העליון קבע שההכרעה בעניינם של המערערים מבוססת על קביעות עובדתיות פרטניות, שאינן מצדיקות מתן רשות ערעור, וכי מכלול ההחלטות, וכך גם פסק דינו של בית המשפט המחוזי, התבססו על כך שלא הוכח שפעילות המערערים בישראל נודעה לשלטונות בניגריה באופן המעמיד אותם בפני סכנת רדיפה. עוד נקבע כי בעניין זה אין די בטענות כלליות הנוגעות לארגון ולמעמדו בניגריה.