בר"ם 61882-02-25 פלונית נ' רשות האוכלוסין וההגירה (23.3.2025)
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעניין מתן מעמד מטעמים הומניטריים.
המבקשת היא אזרחית הפיליפינים ששהתה בישראל ברישיון לעבודה בתחום הסיעוד משנת 1999 עד שנת 2002, ומאז רישיונה לא חודש. בשנת 2003 נולד בנה (המבקש), שגדל בישראל והתחנך במערכת החינוך הישראלית.
בקשה למעמד מטעמים הומניטריים שהוגשה על ידי המבקשים בשנת 2021 נדחתה. במסגרת ערר שהוגש על ההחלטה, בית הדין לעררים דחה את הערר ביחס למבקשת, אך קיבל את הערר ביחס למבקש, והורה כי המבקש יוכל להגיש בקשה חדשה למעמד. אולם, בית הדין התנה את בחינת עניינו של המבקש ביציאתה של המבקשת מישראל, והורה כי אם זו לא תצא מישראל בהתאם לקביעתו יהא על המבקש לצאת מישראל יחד עמה מבלי שעניינו ייבחן מחדש.
המבקשים ומשרד הפנים ערעור לבית המשפט המחוזי, שדחה את ערעור משרד הפנים ודחה אף את ערעורם של המבקשים בעיקרו, בציינו כי אין בפיה של המבקשת כל טענה של ממש ביחס לזיקתה לישראל מלבד שהותה ארוכת השנים בה. לצד זאת, הוא קיבל את ערעורם באופן חלקי, במובן זה שהורה כי בחינת בקשתו המחודשת של המבקש למתן מעמד לא תותנה ביציאתה של המבקשת מישראל.
המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שנדחתה על ידו. בית המשפט העליון קבע שלא ניתן להטיל ספק בכך שהמקרה מעורר מורכבות אנושית, בשים לב לתקופה הממושכת שבה מתגוררת המבקשת בישראל, אך הוא אינו מעורר שאלה בעלת חשיבות עקרונית, ואין לומר שמדובר במקרה שבו נגרם עיוות דין בהתחשב בכך שעניינו של המבקש יוחזר לבדיקה מחודשת, ללא התנייתה של בחינה זו בעניינה של המבקשת.