בית המשפט העליון – דחיית בקשה למעמד מטעמים הומניטריים למטפל סיעודי

בר"ם 25352-08-24‏‏ פלוני נ' רשות האוכלוסין וההגירה (5.3.2025)
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור בעניין מתן מעמד מטעמים הומניטריים למטפל סיעודי, אך קרא למחוקק לשקול את ההסדר המשפטי הקיים.
המבקש, אזרח הודו, עבד ברישיון בתחום הסיעוד משנת 2009 עד שנת 2023, אז הסתיימה העסקתו אצל מטופל סיעודי. לאחר מכן עבד אצל מטופל הנדרש לטיפול סיעודי מורכב, ובשנת 2024 הגיש, יחד עם המטופל, בקשה להסדרת מעמדו, שאליה צורפה חוות דעתו של עובד סוציאלי שממנה עולה כי הרחקתו של המבקש עלולה לפגוע בצורה קשה במטופל.
הבקשה למעמד נדחתה על ידי משרד הפנים, ובית הדין לעררים דחה ערר שהוגש על ההחלטה, והורה לתת למבקש תקופת התארגנות בת שלושה חודשים לפני שיעזוב את הארץ. בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהוגש על פסק דינו של בית הדין לעררים, ועל פסק דינו הוגשה בקשת רשות ערעור.
בית המשפט העליון קבע שחרף הקושי האנושי הכרוך בכך, יש לדחות את בקשת רשות הערעור. זאת משום שסעיף 3א(ב1) לחוק הכניסה לישראל קובע תנאי לפיו מתן רישיון ישיבה מטעמים הומניטריים למטפל סיעודי יינתן רק אם לא חלפו 8 שנים מאז כניסתו הראשונה לישראל, ומדובר בכלל נוקשה וגורף שאינו מאפשר להידרש לנסיבותיו האישיות של המטופל לצורך בחינת עניינו הפרטני, ויהיו נסיבות אלו ייחודיות ויוצאות דופן ככל שיהיו. בענייננו חלפו יותר מ-16 שנים מאז כניסתו של המטפל לישראל, ולכן לא ניתן לקבל את בקשתו.
עם זאת, בית המשפט ציטט פסק דין קודם שניתן על ידו בהקשר דומה, ובו נכתב כי "במתכונתה הנוכחית החקיקה מטילה מגבלות גורפות המכבידות על האפשרות להתמודד עם מורכבותה של מציאות החיים. ניתן לצפות כי הניסיון המצטבר מיישום החקיקה יעמוד נגד עיני המחוקק לצורך התאמתה למציאות העכשווית".
לצד דחיית בקשת רשות הערעור, בית המשפט קבע שיש לתת למבקשים תקופת התארגנות בת חודשיים נוספים עד ליציאתו של המטפל מישראל.