עע"מ 2966/19 Human Rights Watch נ' שר הפנים (5.11.2019)
בית המשפט העליון דחה ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין ביטול ההיתר שניתן לארגון זכויות האדם Human Rights Watch להעסיק את עומר שאקר בישראל, בנימוק לפיו העובד תומך בחרם על מדינת ישראל.
בית המשפט העליון נמנע מלהכריע בטענת המערערים, לפיה סעיף 2(ד) לחוק הכניסה לישראל, הקובע כי לא יינתן רישיון ישיבה לאדם שפרסם ביודעין קריאה לחרם על מדינת ישראל או התחייב להשתתף בחרם כזה, אינו חוקתי, וקבע שראוי ששאלה זו תידון במסגרת תקיפה ישירה.
בין היתר, בית המשפט דחה את טענות המערערים לפיהן שאקר אינו נופל בגדרי הוראת חוק זו משום שהוא לא קרא לחרם בשל זיקה למדינת ישראל או לאזורים הנתונים לשליטתה, אלא על גופים המעורבים בהפרת זכויות אדם בשטחים; לפיהן ההחלטה אינה עולה בקנה אחד עם התבחינים שנקבעו על ידי משרד הפנים למניעת כניסת פעילי חרם לישראל; ולפיהן ההחלטה אינה מידתית ומכל מקום מתקיים הסייג שבסעיף 2(ה) לחוק, ולפיו שר הפנים רשאי לתת רישיון ישיבה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
עוד נקבע שקריאה לחרם על גופים בטענה כי הם מפרים זכויות אדם משום שהם פועלים בשטחים נופלת לגדרי סעיף 2(א) לחוק הכניסה לישראל, וזאת בנימוק לפיו "האפשרות לכסות את ערוות הקריאה לחרם באמצעות רטוריקת זכויות אדם תרוקן את תיקון 28 מתוכן, ותפגע גם בתכליתו האובייקטיבית – מאבק בתנועת החרם".