בג"ץ 2293/17 גרסגהר נ' הכנסת (23.4.2020)

בית המשפט העליון ביטל בהרכב מורחב של שבעה שופטים חלק מחוק הפיקדון, וקבע שרכיב העובד, שמבקשי מקלט נדרשים להפקיד מתוך שכרם, אינו חוקתי.

חוק הפיקדון, שהוא תיקון לחוק עובדים זרים משנת 2014, מחייב ניכוי של 20% משכרם של מבקשי מקלט ומי שזכאים להגנה זמנית, המוגדרים כ"מסתננים" בחוק, והפקדתם בקרן ייעודית ("רכיב העובד"), וכן הפקדה של סכום בגובה 16% מהשכר על ידי המעסיק בקרן ("רכיב המעסיק"). בהתאם לחוק הפיקדון, 67% מהסכום שיצטבר בקרן יוחזר לעובד עם צאתו מישראל. עוד לפי החוק יתרת הסכום תוחזר לעובד אם יצא את הארץ בתוך חודש מיום מתום תקופת השהייה המותרת לו, ובגין כל שיהוי ביציאה מישראל מעבר לחודש ינוכה סכום הולך וגדל ("רכיב הניכוי המינהלי").

בית המשפט העליון פסק ברוב דעות כי רכיב העובד אינו חוקתי ובטל. רוב שופטי ההרכב קבעו כי רכיב זה אינו מקיים את מבחן המשנה השלישי של עקרון המידתיות. השופט עמית, בדעת יחיד, סבר כי רכיב זה אינו חוקתי משום שהוא נועד להשיג תכלית שאינה ראויה – שבירת רוחם של מבקשי המקלט והפעלת לחץ לעזיבת המדינה "מרצון". דעת הרוב הורתה על בטלות מיידית של ההוראות הנוגעות לרכיב העובד, על הפסקה מיידית של גביית רכיב העובד ועל החזרת הכספים שנגבו בתוך 30 ימים.

השופט הנדל הסכים עם שופטי הרוב כי רכיב העובד אינו חוקתי, אך סבר כי הסעד הראוי הוא השעיית בטלות החוק לפרק זמן של ארבעה חודשים כדי לאפשר לכנסת לחוקק חוק אחר, שבו ייקבע שיעור נמוך יותר של ניכוי משכרו של העובד.

השופט סולברג סבר, בדעת מיעוט, כי רכיב העובד הוא חוקתי וכי אין לבטלו.

כלל שופטי ההרכב קבעו כי רכיב הניכוי המינהלי הוא חוקתי וכי אין לבטלו.