עע"מ 8277/17 זיוד נ' שר הפנים (21.7.2022)
בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, קיבל ערעור שהגישו עדאלה והאגודה לזכויות האזרח, באמצעות עורכי הדין סאוסן זהר ועודד פלר, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין שלילת אזרחות של עלא זיוד, ודחה ערעור שהגישה המדינה על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעניין אי שלילת אזרחותו של מחמד מפארג'ה, שיוצג על ידי עורכת הדין מיכל פומרנץ.
בית המשפט דחה פה אחד את הטענות בעניין אי חוקתיות התיקון לחוק האזרחות, שמאפשר לבית המשפט לבטל את אזרחותו של מי שהפר אמונים למדינה לבקשת שר הפנים ובאישור היועץ המשפטי לממשלה, אף שהתיקון מאפשר שלילת אזרחות למי שייהפך עקב כך לחסר אזרחות. עם זאת, נקבע כי לשר הפנים חובה לתת לאדם שיוותר חסר אזרחות בעקבות שלילת אזרחותו, תושבות קבע. השופט פוגלמן, בדעת יחיד, סבר שאין די בתושבות קבע במתכונתה הנוכחית, כי נדרש רישיון לישיבת קבע יציב יותר, וכי בהיעדר הסדרה של רישיון ישיבה ייעודי שיינתן למי שנותר חסר כל אזרחות, ההסדר החקיקתי הקיים אינו מידתי.
בית המשפט קבע שתכליתו הדומיננטית של ההסדר היא הצהרתית ולא הרתעתית או מניעתית. כמו כן נפסק שבהינתן שני מסלולים לביטול אזרחות – הגשת עתירה מינהלית או הגשת בקשה לבית המשפט שדן בהליך הפלילי שבו הורשע אדם בגין עבירות שנקבע שמהוות הפרת אמונים – יש להעדיף את ההליך הפלילי.