בש"פ 5500/22 פלוני נ' מדינת ישראל (1.9.2022)

בית המשפט העליון קיבל באופן חלקי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין מעצר נאשם עד תום ההליכים, וביטל את קביעת בית המשפט המחוזי, לפיה אין לאפשר לאזרחי אריתריאה לשמש כמפקחים לצורך שקילת חלופת מעצר.

העורר הוא אזרח אריתריאה שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות אינוס ומעשה סדום בנסיבות אינוס. בהחלטה מושא הערר בית המשפט המחוזי נדרש לשאלה האם ניתן לשחרר את העורר למעצר בית בדירת בן דודו, בפיקוח של ארבעה מפקחים לסירוגין. בתסקירים שהוגשו לבית המשפט, לצד התייחסות למסוכנותו של העורר, הומלץ לשחרר את העורר לחלופת המעצר המוצעת, בין היתר בשל העדר עבר פלילי והתרשמות חיובית מן המפקחים המוצעים.

בית המשפט המחוזי קבע שאין בחלופת המעצר כדי לאיין את מסוכנות העורר בשל חומרת מעשיו, בשל הצורך בהגנה על ביטחונה ושלוותה הנפשית של המתלוננת, ובנימוק לפיו המפקחים המוצעים הם אזרחי אריתריאה ו"נעדרים שורשים בארץ". בית המשפט המחוזי ציין שהמפקחים המוצעים אמנם אינם יכולים לעזוב לאריתריאה אולם אשרתם בישראל היא זמנית ומתחדשת על פי שיקול דעת הרשויות המוסמכות.

בית המשפט העליון קבע כי "התוצאה לפיה בית המשפט אינו מקבל את המלצת שירות המבחן לגבי התאמתם של מפקחים מוצעים, ואף נמנע מלהתרשם מהם בעצמו קודם שיגבש החלטה כאמור, עקב היותם של המפקחים שוהים בישראל מאריתריאה, אינה יכולה לעמוד. זאת, הן במישור הענייני ולגופם של דברים, והן עקב ההפליה לרעה העלולה להיווצר עקב כך, שלא במתכוון כמובן, של נאשמים הנמנים על הציבור האמור".

בית המשפט העליון החזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שיבחן מחדש את המפקחים המוצעים ויחליט האם מעצר בית של העורר בפיקוח אלקטרוני ותחת פיקוח המפקחים המוצעים או מפקחים אחרים, יהיה בו כדי להשיג את תכלית המעצר.