עמ"נ (ת"א) 48021-03-18 ברהנה נ' משרד הפנים (4.6.2018)

בית המשפט המחוזי נתן סעד זמני לתקופת הערעור, האוסר על מעצרו של המבקש ועל נקיטת הליכי אכיפה וגירוש נגדו.

המבקש טוען כי הוא אזרח אריתראי, הזכאי שתחול עליו המדיניות לפיה אזרחי אריתריאה אינם מגורשים ומקבלים רישיונות ישיבה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל. משרד הפנים סירב להכיר בו כאזרח אריתריאה, ולאחר הליכים שהתקיימו לאורך מספר שנים, משרד הפנים עומד על כך שמדובר באזרח אתיופיה. המבקש הגיש ערר על החלטת משרד הפנים בעניין אזרחותו, ובית הדין לעררים דחה ערר זה.

בית המשפט קבע כי אף על פי שסיכויי הערעור אינם גבוהים, הרי שבהליך שבמוקדו בקשה למקלט ניתן להסתפק בכך שהמערער יראה שהערעור אינו משולל יסוד, וכי תנאי זה מתקיים. עוד נקבע שככל שהדברים נוגעים ל"מאזן הנוחות", הרי שאל מול טענתו של המערער כי תישקף לו סכנה אם יגורש לאתיופיה, משרד הפנים לא הצביע על נזק חמור שייגרם אם לא תתקבל הבקשה.