בית המשפט המחוזי – מתן מעמד מטעמים הומניטריים לאלמנה

עמ"נ (י-ם) 14354-02-25 ספוז'ניקוב נ' משרד הפנים (20.4.2026)
בית המשפט המחוזי קיבל ערעור על פסק דין של בית הדין לעררים, וקבע כי יש להעניק רישיון ישיבה מסוג א/5 מטעמים הומניטריים לאזרחית בלארוס, אלמנתו של אזרח ישראלי, אשר לאחר פטירתו הפכה לבסיס התא המשפחתי הגרעיני של הוריו הקשישים וחסרי העורף המשפחתי.
המערערת 1, אזרחית בלארוס, נישאה בשנת 2014 לאזרח ישראל. בני הזוג התגוררו בישראל אצל הוריו וסבתו של הבעל, שהיה בנם היחיד, ולא היו להם ילדים משותפים. בעקבות פטירת הבעל בשנת 2019, הופסק ההליך המדורג למתן מעמד למערערת, והיא הגישה בקשה להסדרת מעמדה מטעמים הומניטריים, תוך שהיא ממשיכה להתגורר עם הורי המנוח ולסעוד אותם, כאשר הם רואים בה כבת והיא רואה בהם את משפחתה. משרד הפנים דחה את הבקשה, אולם ערר שהוגש התקבל והתיק הוחזר לבחינה מחודשת של משרד הפנים, ששב ודחה את הבקשה. דחייה זו אושרה על ידי בית הדין לעררים.
בית המשפט המחוזי הפך את החלטת בית הדין לעררים. בית המשפט קבע כי במקרה זה נוצר תא משפחתי חדש וייחודי – המערערת הפכה שארתם היחידה של הורי המנוח, המתגוררת עמם ומהווה עבורם עוגן בישראל. נפסק כי הרשות לא נתנה משקל הולם להשפעה הרפואית והנפשית הקשה שתהיה להרחקת המערערת על הורי המנוח.
עוד נקבע כי מבחן "מירב הזיקות" הוא במקרה זה גבולי (המערערת מתגוררת ועובדת בישראל כ-10 שנים, מרכז חייה ופרנסתה כאן, וקשריה למדינת המוצא מועטים), ובמצב כזה קיומו של טעם הומניטרי תומך בהכרעת הכף לטובת הישארות בישראל. לאור זאת, הורה בית המשפט למשרד הפנים להעניק למערערת רישיון ישיבה מסוג א/5.