עמ"נ (ת"א) 42701-06-25 Picazo נ' רשות האוכלוסין וההגירה (29.6.2025)
בית המשפט המחוזי דחה ערעור בעניין החלטת משרד הפנים להרחיק מישראל מטפל סיעודי בשל חשדות פליליים.
המערערים הם אזרח הפיליפינים ששהה בישראל ברישיון ישיבה מסוג ב/1 לעבודה בתחום הסיעוד, ומטופל סיעודי שהעסיק אותו. אזרחית הפיליפינים, שעמה קיים המטפל מערכת יחסים זוגית, התלוננה נגדו במשטרה בגין פגיעה בפרטיות, בילוש, תקיפה ואיומים. יחידת התביעות של המשטרה סברה שקיימת תשתית ראייתית מספקת להגשת כתב אישום, אך סברה כי תחת מיצוי ההליך הפלילי כנגד המערער, ניתן יהיה לגרשו מהארץ בהליך מינהלי. בעקבות זאת נערך לו שימוע ואחריו בוטל רישיון הישיבה שלו וניתנו נגדו צווי הרחקה ומשמורת.
ערר שהוגש על ידי המערער לבית הדין לעררים נדחה, ועל פסק דינו הוגש ערעור.
בית המשפט המחוזי עמד על כך שבהתאם לנהלי משרד הפנים, "יש ליידע את השוהה שלא כדין שעומדת לו הזכות להיוועצות עם עורך דין וכן לייצוג בשימוע", אולם לפני השימוע שנערך למערער הוא רק נשאל אם יש לו עורך דין. בית המשפט קבע כי אין בשאלה זו כדי להבהיר למערער כי הוא זכאי להיות מיוצג, וציין כי "יש להניח כי תחודד הוראת הנוהל המפורשת אצל המשיבה ביחס לזכות לייצוג על ידי עורך דין ולזכות להיוועצות עמו, והדברים יוטמעו ויוטבעו בכתובים". עם זאת, בית המשפט קבע כי בנסיבות הכוללות של התיק, התרשם שלא נגרם למערער עיוות דין מאחר שמטרת השימוע צוינה לפניו וניתנה לו הזדמנות להציג את עמדתו.
לגופם של דברים, בית המשפט קבע שהרף הראייתי הנדרש הוא נמוך יותר מזה הפלילי, וכי די במכתב של יחידת התביעות, בו צוין כי קיימת תשתית ראייתית מספקת להגשת כתב אישום נגד המערער. בית המשפט הוסיף כי די בכך כדי לעבור את הרף הנדרש בהליך מנהלי, ועל כן, החלטת ההרחקה היא סבירה במצב דברים זה.
עם זאת, נקבע כי יש לשחרר את המערער ממשמורת עד להרחקתו מישראל על מנת לאפשר למטופל הישראלי למצוא מטפל סיעודי חדש ולהתארגן בהתאם.