עמ"נ (ת"א) 16231-02-19 עבדאללה נ' משרד הפנים (25.8.2019)
בית המשפט המחוזי קיבל באופן חלקי ערעור שהגיש מבקש מקלט בעניין החלטת משרד הפנים לדחות את בקשתו למקלט בנימוק לפיו לא הוכיח את טענתו כי הוא אזרח סודן.
המערער נכנס לישראל ללא היתר משנת 2008, וטען כי הוא אזרח סודן מחבל דרפור. בראיון זיהוי שנערך למערער בשנת 2011, עלה חשד כי תעודת הזהות שהציג מזויפת, מאחר שהמספר בה שונה מזה שהופיע בדרכון שהציג. המראיין קבע כי המערער הוא בן לשבט הטאמה, שרובו חי בצ'אד ומיעוטו בסודן, וכי לא ניתן לאמת את זהותו כאזרח סודן. בשנת 2017 נדחתה בקשת המקלט של המערער, לאחר מספר הליכים נוספים, שבמסגרתם גם נבדקה התעודה שהציג בבדיקת מעבדה, אשר בעקבותיה ניתנה חוות דעת לפיה נמצאו ממצאים המעידים כי התעודה מזויפת (ותוך שמשרד הפנים מסרב למסור למערער את חוות הדעת). זאת בהתאם לסעיף 3(א)(1) לנוהל הטיפול במבקשי מקלט, העוסק במי נקבע שאינו אזרח המדינה שעליה הצהיר כמדינת אזרחותו.
בהמשך לכך המערער הגיש תצהירים של שבעה אזרחי סודן המתגוררים בישראל והמעידים שהכירו אותו עוד בסודן. לאחר שהפנייה לא נענתה, המערער הגיש לבית הדין לעררים ערר על ההחלטה לדחות את בקשתו למקלט. הערר נמחק על מנת לאפשר למשרד הפנים לבחון את תעודת הלידה המקורית, שהמערער השיג בינתיים, ולאחר שבחינתה לא הביאה לשינוי ההחלטה הוגש ערר נוסף, כשמשרד הפנים נמנע מביצוע בירור עם המצהירים בקשר להיכרותם עם המערער.
בית הדין לעררים דחה את הערעור וקבע שאין לחייב את משרד הפנים לראיין את המצהירים בהינתן העומס המוטל עליו, וכן בשל "[ה]בעייתיות [ש]היא מעוררת בעצם איסוף מידע ממבקשי מקלט אחרים שעלולים לעמוד בפני דילמות מיותרות".
בית המשפט המחוזי דחה את טענותיו של המערער, למעט טענותיו ביחס לתצהירים, וקבע כי על משרד הפנים לבחון את התצהירים שהוגשו לו, לרבות בירור וחקירה של המצהירים, ולאחר מכן למסור את מסקנתו ביחס לשאלה אם יש בהם כדי לשנות את עמדתו ביחס להיותו של המערער אזרח סודן.