בית המשפט המחוזי – דחיית ערעור על החלטה בעניין משמורת של מבקש מקלט שבקשתו נדחתה

עמ"נ (מרכז) 72495-09-26 WUBU נ' משרד הפנים (8.10.2026)
בית המשפט המחוזי דחה ערעור על החלטת בית הדין לביקורת משמורת שהותירה את המערער, אזרח אתיופיה, במשמורת. נקבע כי לא נמצאה עילה לשחרורו, אופק ההרחקה ממשי, וטענותיו בדבר מצבו הרפואי קיבלו מענה הולם בתנאי המשמורת.
המערער, אזרח אתיופיה, נכנס לישראל בנובמבר 2025 באשרת תייר, ונותר בה לאחר פקיעתה. בדצמבר 2025 המערער הגיש בקשה למקלט מדיני וקיבל רישיון ישיבה זמני, אשר פקע ביוני 2026 בעקבות דחיית בקשתו. בספטמבר 2026 המערער עוכב על ידי פקחי רשות האוכלוסין וההגירה, ולאחר שימוע הוצאו נגדו צווי משמורת והרחקה. בית הדין לביקורת משמורת אישר את צו המשמורת, בנימוק שהמערער עשה דין לעצמו ונותר בארץ ללא אישור, וכן דחה את בקשתו לשחרור מטעמים הומניטריים (מחלת הסוכרת), תוך הפניית תשומת לב גורמי הרפואה של שב"ס למצבו. על החלטה זו הגיש המערער ערעור לבית המשפט המחוזי, בטענה כי החזקתו במשמורת מסכנת את בריאותו, וכי דחיית בקשתו למקלט נעשתה תוך הפעלת לחץ.
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. בית המשפט הבהיר כי ערעור על החלטת בית הדין לביקורת משמורת אינו האכסניה המתאימה לתקיפת חוקיות צו ההרחקה או ההחלטה בעניין בקשת המקלט, שאותם יש לתקוף במסגרת ערר לבית הדין לעררים. משצו ההרחקה שריר וקיים ולא עוכב, דרך המלך היא להוציאו לפועל, ותכלית המשמורת היא הבטחת ההרחקה.
לגבי העילה הרפואית, בית המשפט קבע כי אף שהמערער חולה סוכרת, מחוות דעת רופא שב"ס עולה כי הוא מקבל טיפול תרופתי מסודר, ומצבו הכללי משביע רצון. יתרה מזאת, השחרור לאו דווקא ייטיב את מצבו, שכן המערער נעדר מסגרת תומכת בישראל ויהיה תלוי בעמותות למימון טיפול יקר, בעוד שבמשמורת הוא מקבל מענה רפואי רציף. עוד הודגש כי המערער מוחזק פחות מ-60 ימים, כך שברירת המחדל היא המשך החזקתו במשמורת. בית המשפט ציין כי אופק ההרחקה נראה קרוב וממשי (תלוי בין היתר בהמצאת דרכונו של המערער), וקרא למדינה לנקוט הליך מזורז ויעיל להנפקת תעודת מעבר תוך שיתוף פעולה עם משרד החוץ ונציגות אתיופיה, כדי לצמצם את הפגיעה בחירות המערער למינימום ההכרחי.