עמ"נ (י-ם) 24034-11-18 רשות האוכלוסין וההגירה נ' בשה (30.11.2018)
בית המשפט המחוזי דחה ערר שהוגש על ידי משרד הפנים על פסק דין של בית הדין לעררים, שהורה להעביר לבחינת הוועדה לעניינים הומניטריים את בקשתה של אזרחית אתיופיה החולה בלוקמיה.
בעקבות החלטה משנת 2013 לדחות את בקשתה של המשיבה למעמד מטעמים הומניטריים בעקבות מחלתה, המשיבה הגישה עתירה, שבמסגרתה ניתן פסק דין מוסכם, לפיו עניינה יוחזר לבחינה והכרעה על ידי משרד הפנים. לאחר מכן, משרד הפנים דחה פעם נוספת את הבקשה וסירב להעבירה לבחינת הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים. בית הדין לעררים קיבל את עררה של המשיבה, וקבע כי על הוועדה לבחון את הבקשה. משרד הפנים ערער על ההחלטה.
בית המשפט המחוזי דחה את ערעור משרד הפנים, וקבע כי בהתאם לתשתית העובדתית שהוצגה בפני בית הדין לעררים, משרד הפנים התחייב בשנת 2013 לבחון את בקשתה של המשיבה לפיה הנוהל העוסק במתן מעמד מטעמים רפואיים כנוסחו באותה עת. על כן, נקבע, יש לבחון את הבקשה לפי הנוהל בנוסחו אז, ולא לפי הנוהל בנוסחו המתוקן משנת 2014. בהתאם לנוהל בנוסחו הקודם, גם כאשר לא מתקיים "מצב חירום רפואי", משרד הפנים חייב לבחון האם מתקיימים "טעמים הומניטריים מיוחדים" המצדיקים מתן מעמד (ההוראה האחרונה אינה מופיעה בנוהל החדש).
בית המשפט הוסיף שהמשיבה היא אישה ערירית שמצבה הרפואי קשה, וחייה תלויים במתן טיפול ראוי למחלתה. משרד הפנים לא קיים את הוראות הנוהל שקבע, ובחן את השיקול הרפואי בלבד, מבלי לשקול שיקולים הומניטריים, ולכן, קבע בית המשפט המחוזי, אין פגם בהחלטת בית הדין לעררים להורות על השלמת בחינתה של הבקשה במסגרת הוועדה הבין-משרדית.