בית המשפט המחוזי – דחיית ערעור בעניין מתן מעמד מכוח קשר פוליאמורי

עמ"נ (ת"א) 47370-01-25 קושניר נ' רשות האוכלוסין וההגירה (8.2.2026)
בית המשפט המחוזי דחה ערעור בעניין החלטת רשות האוכלוסין וההגירה לדחות על הסף בקשה למתן מעמד לאזרח רוסיה מכוח קשר פוליאמורי עם זוג אזרחיות ישראליות, וקבע כי החקיקה והנהלים בישראל מחייבים קשר זוגי בלעדי וייחודי כתנאי להסדרת מעמד.
המערערות הן אזרחיות ישראל הנשואות זו לזו, אשר הגישו בקשה למתן מעמד למערער, אזרח רוסיה, מכוח נוהל חיים משותפים (ידועים בציבור). המערערים טענו כי שלושתם מקיימים קשר פוליאמורי משולש המהווה תא משפחתי בלעדי וייחודי, וכי הם מעוניינים לחיות יחד תחת קורת גג אחת ולהקים משפחה בישראל. רשות האוכלוסין וההגירה דחתה את הבקשה על הסף, בנימוק שמדובר בקשר שאינו עומד בתנאי הנוהל. בית הדין לעררים דחה על הסף את הערר שהוגש על החלטה זו, ועל כך הוגש הערעור לבית המשפט המחוזי.
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי חרף ההכרה המתרחבת של הדין בישראל בזכות לחיי משפחה, מתן מעמד מוגבל ל"בני זוג" בלבד – כלומר, מערכת יחסים המאופיינת בבלעדיות וייחודיות זוגית.
בית המשפט הדגיש כי איסור הביגמיה משקף מדיניות חברתית ומוסרית השוללת ריבוי נישואין, והזכיר את ההלכה הפסוקה שלפיה בקשות למעמד שיש בהן משום מתן הכשר לביגמיה מסורבות באופן גורף. מדיניות זו חלה גם במצבים של "ביגמיה דה פקטו" (כאשר אין רישום נישואין פורמלי) ואף כאשר קיימת הסכמה של כלל המעורבים לקשר. לפיכך, נפסק כי כל עוד המחוקק הישראלי לא שינה את הדין, הרשות נהגה כדין כשדחתה את הבקשה על הסף מבלי לבחון את כנות הקשר, שכן קשר פוליאמורי, אוהב ומחייב ככל שיהיה, אינו מקנה זכאות למעמד בישראל.