עמ"נ (ת"א) 41621-09-19 א.א. נ' רשות האוכלוסין וההגירה (17.1.2022) 

בית המשפט המחוזי קיבל בקשה של אם וילדיה הקטינים לבטל את החלטת רשות האוכלוסין וההגירה להגדיל את תדירות ההתייצבות בתקופת שחרור המשפחה ממשמורת. 

המבקשים הם אם אזרחית נפאל וילדיה, בני 6 ו-11, שנולדו בישראל לאם ולאב אזרח הודו. לילדים דרכונים הודיים בלבד. האם נעצרה עם ילדיה בשנת 2019 ונערך לה שימוע, שבסופו הוחלט להרחיקם מישראל. בעקבות הליכים משפטיים שנוהלו על ידם, הוחלט לשחרר את האם וילדיה ממשמורת, ונקבע בין היתר כי היא תתייצב פעם בשבועיים במשרדי הרשות האוכלוסין וההגירה בירושלים. עוד נקבע במסגרת ההליכים שהתקיימו בעניינם של המערערים, כי יושלם הליך של הערכת טובת הילדים על ידי גורמים טיפוליים, וכי ייערך להם שימוע חדש לעניין הרחקה מישראל, במסגרתו יוכלו להיות מיוצגים ולהגיש מסמכים עדכניים. 

בחודש ספטמבר 2021 נערך למבקשים שימוע בפני ממונה ביקורת הגבולות בליווי בא כוחם, ובאותו מועד הוחלט כי המערערת תתייצב פעמיים בשבוע במקום פעם בשבועיים בנימוק של "אי שת"פ תקופה ארוכה עם רשויות החוק בישראל ובפרט רשות האוכלוסין וההגירה וכן חשש רב להשתקעות מצידה בישראל". 

בעקבות הגשת בקשה בעניין זה, בית המשפט קבע כי המערערת תתייצב בתדירות שלא תעלה על אחת בשבועיים עד לקיומו של שימוע לעניין תדירות ההתייצבות בלבד. בהמשך לכך, המערערת הגישה בקשה לפסול את השימוע שנערך לה – שבסופו שוב הוחלט שתתייצב פעמיים בשבוע – משום שעסק בנושאים החורגים משאלת תדירות ההתייצבות. 

בית המשפט קבע כי בשימוע שנערך למערערת נפלו פעמים רבים, ובהם הצגת שאלות שאינן נוגעות לתדירות ההתייצבות, הוצאת באת כוח המערערת מן החדר משום שהעירה שהשאלות אינן נוגעות להתייצבות, סירוב למסור למערערת את הפרוטוקול ועוד.  

לגופם של דברים קבע בית המשפט שמטרת חובת ההתייצבות היא לוודא שהרשות יודעת את מקום הימצאם של המבקשים. כיוון שהמבקשת הקפידה להתייצב במשרדי הרשות ולא חל שינוי בנסיבות, הרשות היא שצריכה להבהיר מדוע שינתה את תדירות ההתייצבות, ולכן לא היה מקום לשנות את תדירות ההתייצבות ולא היה מקום לדרוש מהמערערת להציג מסמכים שיוכיחו כי אינה יכולה להתייצב פעמיים בשבוע. בנוסף נקבע שאין בסיס לנימוק הרשות לפיו יש להגדיל את תדירות ההתייצבויות בשל חוסר שיתוף פעולה עם ההרחקה.