בית המשפט המחוזי – ביטול החלטה על דחיית בקשת מעמד בשל העדר הקלטה ותיעוד ראוי של ראיונות

עמ"נ (ת"א) 64427-06-24‏ ‏ פרילוק נ' רשות האוכלוסין וההגירה (12.1.2026)
בית המשפט המחוזי קיבל ערעור על החלטת רשות האוכלוסין וההגירה לדחות בקשת מעמד של בני זוג נשואים, וקבע כי לא ניתן לבסס החלטה הפוגעת בזכויות יסוד על ראיונות שלא הוקלטו ועל תשתית עובדתית חסרה.
המערערים, אזרח ישראל ואזרחית רוסיה, נישאו בשנת 2018 ומצויים בהליך המדורג, שמכוחו קיבלה המערערת רישיון ישיבה מסוג א/5. בשנת 2022 דחתה הרשות את בקשתם להארכת רישיון הישיבה של המערערת, בטענה להתרשמות שלילית מכנות הקשר, וזאת בהתבסס על סתירות לכאורה שעלו בראיונות שנערכו להם ועל ממצאי ביקור בית (במסגרתו נטען לקשרים מקבילים, ללינה בחדרים נפרדים ולמגורים בדירה עם שותף שלישי). עוד נטען על ידי הרשות כי המערער הודה בקשרים אינטימיים מקבילים וטען כי נישא למערערת כדי להסתיר את השתייכותו לקהילת הלהט"ב, וכי המערערת הודתה כי מדובר ב"קשר של נוחות".
בית הדין לעררים דחה את הערר שהגישו בני הזוג, ואימץ את עמדת הרשות. על החלטת בית הדין הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.
המערערים טענו, בין היתר, כי מסקנות הרשות בדבר העדר "קשר בלעדי" או קיום "קשרים רומנטיים מקבילים" הן שגויות, משום שמדובר במפגשים אקראיים ונדירים במהלך שלוש שנים, לצורך יחסי מין בלבד, אשר אינם מהווים קשר רומנטי או פוליגמיה. בנוסף המערערים טענו כי התנהלות הרשות כלפי המערער היא הומופובית, וכי אין להעניש אותו על כנותו.
בית המשפט המחוזי מתח ביקורת על התנהלות הרשות, וקבע כי לא ניתן לקבל את קביעותיה בדבר אי-כנות הקשר כאשר הן מבוססות על ראיונות שנערכו ללא הקלטה (קולית או חזותית) ועל תרשומות סיכום ידניות בלבד, שהמערערים חולקים על תוכנן. נקבע כי בהעדר הקלטה, לא ניתן להכריע בין גרסת הרשות לגרסת המערערים, וחזקת התקינות המינהלית מתערערת.
בנוסף, בית המשפט פסל את ההסתמכות על תצהירים שנגבו מצדדים שלישיים במהלך ביקור הבית, מאחר שהוגשו לבית המשפט כשהם בלתי קריאים וללא תרגום. נפסק כי הרשות אינה רשאית לקבל החלטות הרות גורל על בסיס דברים שלכאורה נאמרו ללא כל תיעוד ראוי.
לאור האמור, בית המשפט ביטל את החלטת הרשות ואת פסק הדין של בית הדין לעררים, והורה לרשות לערוך למערערים ראיונות חוזרים מוקלטים, תוך איסור על הסתמכות על תמלילי הראיונות הקודמים שלא הוקלטו.