עת"מ (י-ם) 24407-09-22 א' ע' נ' משרד הפנים (29.11.2022)

בית המשפט המחוזי קיבל עתירה של שני קטינים שנולדו בשכם ושל אביהם, בנוגע לביטול אזרחותם של הקטינים מחמת טעות שנעשתה לפני 15 שנים בעת שנרשמו כאזרחים.

העותרים, יליד שנת 2005 ושנת 2007, נולדו בשכם ונרשמו במרשם האוכלוסין כאזרחי ישראל מלידה. בשנת 2007, כאשר ביקש הצעיר ביניהם להנפיק תעודת זהות, נשלחה אליהם הודעה כי רישומם כאזרחים "בטל מעיקרו", לאחר שלפי טענת משרד הפנים הסתבר שהרישום נעשה מחמת טעות, בניגוד להוראות החוק ובחוסר סמכות.

אביהם של העותרים הוא אזרח ישראל שנולד ביהודה ושומרון לאם אזרחית ישראל שנולדה בישראל, ואימם היא תושבת יהודה ושומרון. שני הקטינים נולדו בשכם. אחיהם הצעירים מהם נולדו בישראל וגם הם רשומים כאזרחי המדינה. בעת רישומם של העותרים כאזרחי ישראל בשנת 2007 אביהם רשם כי נולדו בשכם ולא הטעה את הרשויות באופן כלשהו.

לטענת משרד הפנים, העותרים הם "דור שני" לאזרח ישראלי שנולד מחוץ לישראל, ולכן על-פי סעיף 4(א)(2)(ד) בחוק האזרחות, התשי"ב-1952 לא ניתן היה להקנות להם אזרחות מכוח לידה. זאת בנוסף לכך שחוק האזרחות (הוראת שעה), התשס"ג-2003 מונע הענקת אזרחות לשניים משום שהם רשומים במרשם האוכלוסין הפלסטיני. משרד הפנים טען שהאזרחות נרשמה ללא סמכות ולכן היא בטלה מעיקרה, וכי מטעם זה לא נדרש הליך לביטול האזרחות, שבו יש לנקוט רק כאשר האזרחות נרכשה מלכתחילה כדין.

בית המשפט קיבל את העתירה וקבע כי אף על פי שהעותרים נרשמו כאזרחים ללא סמכות, האזרחות היא זכות יסוד וניתן לשלול אותה רק לאחר בירור עובדתי מעמיק והליך רציני שבמסגרתו תיבחן ההצדקה לבטל את האזרחות.

בית המשפט קבע שבהתאם להוראות הדין העותרים אכן לא היו זכאים לאזרחות, אך הוסיף כי העובדה שהאזרחות ניתנה להם בחוסר סמכות אין משמעה בהכרח שההחלטה לרשום אותם כאזרחים בטלה מעיקרה, וזאת בהתאם לעקרון הבטלות היחסית. בית המשפט הוסיף וקבע שהנסיבות בעניינם של העותרים, שיקולי צדק והסתמכותם של העותרים על רישומם כאזרחים תומכים באי ביטול רישומם כאזרחים.