בית הדין לעררים דחה על הסף ער ובקשה להארכת מועד להגשתו, שהוגשו כנגד החלטה לדחות את בקשת המקלט של העוררת, מבקשת מקלט מניגריה, שהוגשה בשנת 2010 ונדחתה בשנת 2015. בית הדין קבע כי חוסר יכולת לממן ייצוג משפטי לא יכול להצדיק שיהוי כה ממושך. כמו כן, נקבע כי סיכויי הערר קלושים בשים לב למשך הזמן שחלף מהאירוע נשוא הרדיפה ועד ליציאתה של העוררת מארצה.