ערר (י-ם) 1701-20 בריהו נ' משרד הפנים (11.3.2021)

בית הדין לעררים קיבל ערר שהגיש אזרח אריתריאה על החלטה לדחות על הסף את בקשתו למעמד מטעמים הומניטריים, והורה על הבאת עניינו בפני הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים.

העורר נכנס לישראל בשנת 2011, בהיותו בן 14, לאחר שבילדותו עבר מסכת חיים קשה בשל היותו של אביו מתנגד משטר, ולאחר שמבריחי גבול התעמרו בו. בישראל הוא התחנך בפנימייה ולאחר מכן התנדב במשך שנתיים במסגרת של שירות לאומי. בעוד בקשתו הפרטנית למקלט תלויה ועומדת, העורר הגיש בקשה למעמד מטעמים הומניטריים, וזו נדחתה על הסף ומבלי שעניינו הובא בפני הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים. בין השאר נקבע בהחלטת משרד הפנים שיצירת קשרים חברתיים בישראל והתערות בחברה אינם טעם הומניטרי המצדיק מתן מעמד בישראל, ושזיקותיו לאריתריאה עולות על זיקותיו לישראל.

בית הדין לעררים דחה את טענת משרד הפנים לפיה העורר פעל במסלול עוקף של בקשה למעמד מטעמים הומניטריים לפי נוהל שיורי בשעה שבקשתו למקלט תלויה ועומדת, שכן הטענות בשתי הבקשות אינן חופפות.

בית הדין הוסיף כי אף ששהייה ממושכת בישראל ויצירת קשרים חברתיים אינם טעם הומניטרי למתן מעמד, אין לבחון את הטעמים בנפרד, אלא את המארג החברתי הכולל שנוצר בישראל ואת התרופפות הקשר עם מדינת מוצאו של העורר.

בית הדין קבע בנסיבות אלה עניינו של העורר מעלה לכאורה טעם הומניטרי המצדיק בחינה ודיון במסגרת הוועדה הבין-משרדית.