ערר (י-ם) 3911-19 פלונים נ' משרד הפנים (1.3.2021)

בית הדין קיבל ערר שהגישו אזרחי קונגו בעניין בקשה לקבל רישיונות לישיבת קבע, והורה למשרד הפנים לשקול מחדש את בקשתם.

העוררים הם בני זוג אזרחי קונגו וארבעת ילדיהם. בני הזוג שוהים בישראל מכוח רישיונות ישיבה מסוג ב/1, שניתנו לאזרחי קונגו בתקופה שבה הוחלה עליהם הגנה קבוצתית. בקשות שהגישו העוררים לקבל מעמד מכוח החלטות הממשלה בעניין ילדי שוהים שלא כדין נדחו, ובקשה לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים נדחתה אף היא. במסגרת הליך קודם שהתנהל בעניינם, הוסכם שבקשתם תובא בפני הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים. בהמשך הבקשה נדחתה בנימוק לפיו רישיונות הישיבה מסוג ב/1, שבהם אוחזים העוררים, מאפשרים חיים בכבוד בישראל. על החלטה זו הוגש הערר.

בית הדין קבע שהוועדה התעלמה מכך שבהתאם לחוק הכניסה לישראל, התקופה המרבית שבה ניתן לאחוז ברישיון ישיבה מסוג ב/1 היא 27 חודשים, בעוד שהעוררים אוחזים ברישיונות מן הסוג האמור למעלה מ-10 שנים. בהתאם לכך, בית הדין הורה לוועדה לשוב לדון בעניינם של העוררים ולתת החלטה מנומקת בעניין זה בלבד.