ערר (י-ם) 1010-14 מסגנה אברהם נ' משרד הפנים (4.9.2016)

ביוני 2014 הוגש הערר, שעניינו בדחיית בקשות מקלט של אזרחי אריתריאה בהליך מקוצר, על-בסיס חוות דעת משפטית של משרד הפנים לפיה עריקות מהצבא אינה מהווה עילה לפליטות בהתאם לאמנה.

בערר, שהוגש ע"י התכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב והמוקד לפליטים ולמהגרים, נטען כי השירות הצבאי באריתריאה משול לעבדות כפוייה, כאשר כל חריגה מהכללים או דבר ביקורת נתפסים כהתנגדות לשלטון, והענישה בגינה כוללת כליאה ועינויים.

מנגד, המשיב טען כי קיים מנעד של גישות בעולם ביחס לפרשנות אמנת הפליטים בהקשר של עריקה באריתריאה, וכי בחירתה בפרשנות המצמצמת נובעת, בין היתר, מכמות בקשות המקלט שהוגשו.

בית הדין קיבל את הערר, וקבע כי "אכן, ככלל, עריקה כשלעצמה, אינה מהווה עילה למתן מקלט מדיני; עריקה הנתפשת כהבעת עמדה פוליטית, שהעונש עליה חורג מהסביר, יכול ותעלה לכדי רדיפה במובנה לפי הפרשנות הניתנת בישראל לאמנת הפליטים", והבהיר כי סיבת העריקה לא משנה, אלא מה שחשוב הוא אם העריקה נתפשת כהבעת דעה פוליטית בעיני השלטון.

בית הדין תיאר, כי מ–2009 ועד תחילת יולי השנה הגישו אזרחי אריתריאה 7,218 בקשות מקלט בישראל. שמונה בקשות בלבד אושרו, 3,105 ממתינות עדיין למענה וכל השאר נדחו או בוטלו. בית הדין הבהיר כי "גם במקרה התיאורטי לחלוטין בו ימצא כי יש להעניק מעמד פליט לכל אותם מבקשי מקלט, אני סבור כי אין מדובר בכמות שמדינת ישראל אינה יכולה להכיל או שתביא להוצאות בלתי סבירות, כאשר ממילא צפויה לכולם עוד שהות ממושכת בישראל גם אם תידחה בקשתם".

לבסוף, קבע בית הדין כי לא ניתן לדחות בקשות מקלט של אריתראים אשר בבסיסן עריקות מהצבא, בדיון מהיר ובהעדר עילה, ויש להביאן בפני מליאת הוועדה המייעצת לענייני פלטים ולהכרעת שר הפנים, כאשר הוועדה לא תוכל להסתמך על חוות הדעת המשפטית שגיבש משרד הפנים בעניין, ועליה לבחון "האם העובדות הפרטניות ביחס לעורר עצמו, העומדות בבסיס בקשת המקלט שהגיש וראיות נוספות שהציג, יש בהן כדי לחצות את הרף הראייתי הנדרש לביסוס חשש מבוסס לרדיפה כמשמעות מושג זה באמנת הפליטים. יודגש, בהתאם לקביעה בפסק דין זה, ביסוס חשש לרדיפה משמעותו כי קמה לעורר עילה להיות מוכר כפליט בשל רדיפה על רקע דעה פוליטית המיוחסת לו."

בית הדין קבע שבהתחשב בקושי הנטען בדבר השלכות רוחב, משרד הפנים רשאי לנקוט באחת משתי דרכים: שינוי נורמטיבי בדבר הרף הנדרש (כמו בשוויץ, שם נקבע בחוק שעריקות מהצבא אינה עילה למקלט) או גיבוש מדיניות של הגנה משלימה לאריתראים שערקו מהצבא, שמסדיר את זכויותיהם בישראל.