ערר (י-ם) 3689-20 ב.ג. נ' משרד הפנים (2.2.2023)
בית הדין לעררים בירושלים דחה את עררו של אזרח אריתריאה – שנכלא ועונה במדינתו בשל כוונתו לערוק – על החלטת משרד הפנים לדחות את בקשתו למקלט, ואגב כך דן בחוקיות אמות המידה שנקבעו להכרה באזרחי אריתריאה כפליטים.
בהתאם לאמות המידה שקבע משרד הפנים בשנת 2019 לבחינת בקשות מקלט פרטניות של אזרחי אריתריאה, על מנת שהשתמטות או עריקות מהצבא יבססו עילה להכרה באדם כפליט נדרש "דבר מה נוסף" בדמות נסיבות נוספות המגבשות יחד עם העריקות עילת מקלט, גם אם נסיבות אלה לבדן אינן מבססות עילת מקלט; או ש"ההשתמטות/עריקות מהשירות היא בעלת ממד אידיאולוגי מתמשך, ברור ומובהק, ובתוך שכזו ניתן לראות בה רדיפה פוליטית כמשמעה באמנת הפליטים".
בית הדין קבע שאמות מידה אלה תואמות את פרשנותה של מדינת ישראל את האמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים.
בית הדין אף דחה את הטענה לפיה יש לפרסם את אמות המידה המלאות לבחינת בקשות מקלט של אזרחי אריתריאה.
בטרם סיום פסק הדין העיר בית הדין כי "על המדינה ליתן את הדעת לפתרונות ראויים לאוכלוסייה השוהה בה זמן רב, תוך שהמדינה מכירה בהיעדר אפשרות חזרתה למדינת מוצאה לעת עתה, אך סוגיה זו אינה מעניינו של ערר זה ובית הדין אף מחוסר סמכות לדון בה."