ביום 7.7.2015 בית הדין האירופי לזכויות אדם קיבל באופן חלקי עתירה נגד בלגיה בעניין תנאי המחיה של מבקשי מקלט.

העתירה הוגשה על ידי בני משפחה שמוצאם בסרביה, שטענו כי נשקפת להם סכנה במדינה זו. לאחר שבקשת המקלט של המשפחה נדחתה בצרפת, המשפחה חזרה לסרביה, ומשם עברה לבלגיה והגישה בקשת מקלט נוספת. בהתאם לתקנת דאבלין II (התקנה הקובעת מי מבין החברות באיחוד האירופי אחראית על בדיקת בקשות מקלט), בלגיה ביקשה מצרפת לקבל לשטחה את המשפחה. בעקבות החלטת בלגיה, כי היא אינה אחראית על בחינת בקשת המקלט של המשפחה, סולקה המשפחה ממרכז הקליטה בו היא שהתה, והתגוררה במשך שלושה שבועות בתחנת רכבת, עד שחזרה לסרביה בעזרת ארגון התנדבותי.

בית הדין חזר על קביעותיו בעבר, כי תנאי מחיה קשים של מבקשי מקלט במדינות בהן הם מבקשים מקלט עשויים להוות הפרה של סעיף 3 לאמנה האירופית בדבר זכויות אדם. בית הדין קבע כי במקרה זה התנאים בהם חיה המשפחה היוותה הפרה כזו.