בחודש שעבר פירטנו את ההליכים שהתקיימו עד לאותו מועד בעניין מתווה הגירוש למדינה שלישית וכליאת מבקשי מקלט. את הפירוט האמור (ובכלל זה התייחסות לעתירות שהוגשו, התייחסות להסכם שנחתם עם נציבות האו"ם לפליטים וחזרת ראש הממשלה מן ההסכם, התייחסות להודעת המדינה כי בשלב זה אין אפשרות לגרש בכפייה לאוגנדה ורואנדה והתייחסות לשחרור מבקשי המקלט שהוחזקו במעצר לצורך גירושם למדינות אלה) ניתן למצוא כאן.
בהמשך לפירוט האמור, להלן עדכון בנושא זה – במסגרת העתירה שהוגשה בחודש מרץ 2018 על ידי ארגוני זכויות אדם בדרישה לאפשר לכל מי שיגורש לאוגנדה או רואנדה לעיין בהסכמים שנחתמו עם מדינות אלה, להימנע מלדרוש ממבקשי מקלט לצאת למדינות אלה ולהימנע מכליאתם של מי שמסרבים לצאת מישראל למדינות אלה (בג"ץ 2445/18 המוקד לפליטים ומהגרים נ' ראש הממשלה), המדינה הגישה ביום 24.4.2018 הודעת עדכון.
במסגרת הודעת העדכון פורטו ההליכים שהתקיימו בבג"ץ 679/18 ובבג"ץ 733/18 (שהוצגו על ידינו כאן וכאן). המדינה הוסיפה ועדכנה שהחל ביום 17.4.2018 משרד הפנים חדל מעריכת שימועים בהתאם לנוהל ההרחקה למדינות שלישיות, וכי לפי חוות דעתה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה החלטות ההרחקה שכבר ניתנו בטלות. עוד נמסר ש"מסתננים" שתקופת רישיון הישיבה שלהם הסתיימה בהתאם למועד שבו היה עליהם לצאת למדינה שלישית – רישיונות הישיבה שלהם יחודשו לפרק זמן של 60 ימים כפי שהיה נהוג לפני נוהל ההרחקה. כמו כן נמסר שאפיק היציאה מרצון יימשך, וכי בהגיע "מסתנן" לחדש את רישיונו יוצע לו לפנות ליחידה לעזיבה מרצון לצורך יציאה למדינה שלישית, מבלי להתנות בכך את חידוש רישיונו.
בעקבות הודעה זו העותרים הסכימו למחיקת העתירה, וזו נמחקה ביום 30.4.2018.
במקביל, ביום 24.4.2018, הוגשה עתירה חדשה, שבה בית המשפט התבקש להורות למדינה להימנע מ"העברת אנשים מארצות אפריקה השוהים במדינת ישראל ואשר אין בידם תעודה חוקית המתירה את שהייתם, שהותם, עד אשר יושג הסכם בין מדינת ישראל ובין מדינה כלשהי על פני הגלובוס שעל פיו מוכנה מדינה זו לקבל לגבולותיה פליטים, שיבואו מרצונם הטוב וכי מדינת ישראל תייצר מנגנון פיקוח ומעקב, שיעקוב וינטר את שהותם של מי שהועברו לאותה מדינה, ויבחן היטב כי לא נשקפת סכנה לחייהם או לביטחונם לפחות במחצית השנה מיום שהועברו לאותה" (בג"ץ 3240/8 פלדמן נ' ראש הממשלה.
ביום 3.5.2018 ניתנה החלטת בית המשפט שממנה עולה כי המדינה הגישה תגובה, בה צוין כי בשלב זה לא עומדת על הפרק הרחקה למדינה שלישית שלא מרצון, וכי העותר יודיע אם לאור זאת הוא מסכים למחיקת העתירה.