בר"מ 2962/21 ברישניקוב נ' רשות האוכלוסין וההגירה (1.6.2021)
בית המשפט העליון קיבל בקשת רשות ערעור והורה על חידוש רישיון ישיבה מסוג א/5 עד להכרעה בעררו של המבקש, התלוי ועומד בבית הדין לעררים.
המבקש הוא מחוסר אזרחות שנולד בטג'קיסטן ושוהה בישראל מאז שנת 1992. בעקבות הליכים משפטיים שניהל, ניתן לו בשנת 2007 רישיון ישיבה מסוג ב/1, ובשנת 2010 ניתן לו רישיון ישיבה מסוג א/5. בשנת 2019, בשל הליכים פליליים שנוהלו נגדו, הוחלט לתת לו רישיון ישיבה מסוג ב/1 לשנה, ונקבע שבתום השנה, אם לא ייפתחו נגדו תיקים חדשים, יינתן לו שוב רישיון ישיבה מסוג א/5.
בהמשך לכך, נגזר על המבקש עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות בגין עבירות שבהן הורשע כבר בשנת 2017. אף על פי שלא נפתחו נגדו תיקים חדשים, משרד הפנים לא חידש את רישיון הישיבה מסוג א/5 ונתן לו פעם נוספת רישיון ישיבה מסוג ב/1.
המבקש הגיש ערר לבית הדין לעררים, ובמסגרתו ביקש צו ביניים, לפיו יחודש רישיון הישיבה מסוג א/5 עד להכרעה בערר. בית הדין דחה את הבקשה לצו ביניים בנימוק לפיו מדובר ב"צו עשה"; בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין; והמבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון עמד על מצבו הכלכלי של המבקש, וקבע שדי בטענות בעניין זה כדי להטות את מאזן הנוחות לטובתו. בית המשפט הוסיף כי יש לתת משקל גם לטענותיו שלפיהן משרד הפנים טרם הגיש כתב תשובה בערר, וזאת על אף שהוא הוגש בחודש ינואר 2021.
בית המשפט העליון אף קבע שבשים לב לכך שהערר מכוון לשמר מעמד שהעורר החזיק בו למעלה מעשר שנים, המקרה הוא בגדר חריג המאפשר ליתן סעד זמני, אף אם מדובר ב"צו עשה".