בר"מ 8557/19 פלוני נ' רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול (13.2.2020)
בית המשפט העליון קיבל בקשת רשות ערעור של מבקש מקלט מסודן, נשא HIV, והורה לתת לו רישיון ישיבה מסוג א/5 עד להכרעה בערר שהגיש לבית הדין לעררים.
המבקש, תושב חבל דרפור, קיבל בשנת 2015 רישיון ישיבה מסוג א/5 בהתאם להחלטת שר הפנים משנת 2007 להעניק רישיונות ישיבה ל-600 תושבי דרפור. המבקש הורשע בשנת 2018 בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, ומשרד הפנים המשיך להאריך את רישיון הישיבה שלו. בשנת 2019 המבקש נעצר בחשד לביצוע עבירות כלפי בת זוגו לשעבר, ובעקבות זאת הוחלט לבטל את רישיון הישיבה מסוג א/5 שבו החזיק ולתת לו רישיון ישיבה מסוג ב/1.
המבקש הגיש ערר לבית הדין לעררים, וביקש במסגרתו צו ביניים שיורה לרשות להאריך את רישיון הישיבה מסוג א/5 שבו החזיק, וזאת בנימוק לפיו הוא זקוק לטיפול רפואי שניתן לו מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, וכי לא יהיה זכאי לטיפול זה אם לא יחזיק ברישיון ישיבה מסוג זה.
בית הדין לעררים דחה את הבקשה לצו ביניים, ובית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור על ההחלטה. בין לבין נסגרו התיקים הפליליים החדשים שנפתחו נגד העורר, ובית הדין החליט להקפיא את ההליך בערר עד להכרעת בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור התלויה ועומדת בפניו (בר"ם 156/20). על החלטת בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון החליט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה, וקיבל את הערעור.
בית המשפט העליון עמד על כך שבהתאם לחוות דעת רפואית שהוגשה, עם הפסקת הטיפול הרפואי שהמבקש זכאי לו מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, או שלא יקבל טיפול כלל או שיקבל טיפול פחות טוב, ובשני המצבים הנגיף עלול לפתח עמידות, כך שגם אם המבקש יחזור לקבל את הטיפול, הוא עלול להיות פחות יעיל. בהתאם לכך, בית המשפט קבע כי להפסקת הטיפול עלולות להיות תוצאות בלתי הפיכות, ולכן מאזן הנוחות מצדיק היענות לבקשה לצו הביניים. בית המשפט ציין שהעובדה שהדיון בערר הוקפא על ידי בית הדין לתקופה לא ידועה, וכן העובדה שהתיקים הפליליים שנפתחו נגד המבקש נסגרו, הן נתונים שגם להם יש לתת משקל בהחלטה.
